הרב גלעד חלא, ראש ישיבת ההסדר בראש העין, התארח בפודקאסט ערוץ 7 וסיפר על דרכה של הישיבה, על החיבור לעיר, על הפעילות החברתית והחינוכית ועל החזון להמשך.
"ברוך השם, באמת זכינו, הישיבה היא ממש מגדלור בראש העין", אמר הרב חלא, שתיאר כיצד תושבים בעיר פונים אליו ואומרים, "הארת את השכונה, הארת את ראש העין". הרב חלא סיפר כי הישיבה עדיין אינה נמצאת בבניין קבע, ולכן פעילותה מתפרסת בכמה מוקדים. "אנחנו קצת מפוזרים, בית המדרש במקום אחד, חדר האוכל במקום אחר. התלמידים צועדים בצומת שבאזור המרכזית של ראש העין, וזה מרנין את הלב. אנשים אומרים, אנחנו רואים את החבר'ה צועדים, ציציות, וזה אומר משהו".
בהמשך סיפר הרב חלא על הקשר האישי שלו לראש העין. "נולדתי בראש העין, גדלתי שם, ינקתי את המקום. החבר'ה שלנו, כשהיינו בבני עקיבא, היינו מאוד מחוברים לתורת הרב קוק ותורת הרב נריה, והיה לנו חלום שתהיה ישיבת הסדר בראש העין. אני לא חשבתי שזה אני שאזכה, אבל ברוך השם, הקדוש ברוך הוא זיכה אותנו ונתן לנו את הכוחות לבוא ולבנות".
"התחלנו מאפס", סיפר הרב חלא. "ברוך השם, היום הישיבה כבר כמאה ועשרים תלמידים, הולכת וגדלה, ואנחנו ממש ממש קרובים לבנייה".
הרב חלא התייחס גם לשנים הארוכות של ההמתנה לבניין הקבע. הדרך הייתה מורכבת וכללה גם התנגדויות מצד חלק מהתושבים באזור שבו מיועדת הישיבה להיבנות.
היו גם התנגדויות.היו כאלה שלא רצו את הישיבה, בעיקר מהאזור של ראש העין החדשה, שגובל בשטח שבו הישיבה צריכה להיות. קשה שבעם ישראל עוד לא יודעים מה זה הציבור הדתי־לאומי, שהוא גם ספרא וגם סייפא, הלוחמים בחזית. הם אמרו שהם לא רוצים ישיבה כי יזרקו עליהם אבנים בשבת, אמרתי להם: אתם יודעים מה אתם מדברים? הגענו לבית המשפט העליון ובעליון הסבירו להם. אני מאמין שאנחנו ממש ממש קרובים לבניין המרכזי של הישיבה, שיהיה ממש אור לכל ראש העין".
בהמשך השיחה סיפר הרב חלא על כולל יום שישי שמפעילה הישיבה מאז הקמתה. "כולל יום שישי זה משהו מדהים. זה התחיל עם עשרה, חמישה עשר חבר'ה בקושי, והיום הבית מדרש מלא, אין מקום". בכולל משתתפים תלמידי הישיבה, בוגרים ותושבי העיר. הרב חלא סיפר כי מגיעים אליו מבוגרים וצעירים, חברי הגרעין התורני ואנשים מכל גוני הציבור. "אנחנו אוהבים את כולם, רוצים לשמוע את כולם. הכולל הפך לאבן שואבת עבור תושבים שעוצרים מלכת ביום שישי כדי ללמוד תורה".
הרב חלא הרחיב על הפעילות החברתית של הישיבה בעיר. הישיבה מקיימת לאורך השנה פעילות התנדבותית עם קשישים, לימוד בבתי הספר ותושבים הזקוקים לעזרה.
"יש לנו פעילות קבועה בחגים עם קשישים", סיפר. "יש לנו פעם בחודש פעילות עם בתי הספר של אוהל שלום, לומדים עם התלמידים, הם מגיעים אלינו ואנחנו הולכים אליהם. בחג השבועות היה מעמד הר סיני מדהים, קריאת עשרת הדיברות ברוב עם. אני מקבל באופן אישי פניות מאנשים שזקוקים לעזרה - כך למשל, יש לנו בחור בן עשרים ושמונה, שהתלמידים לוקחים אותו לבריכה טיפולית, הוא לא יכול ללכת".
הוא תיאר גם סיוע למשפחות אבלות בעיר. "פנתה אליי משפחה שנפטרה להם מישהי ואין להם מנחמים, אז הישיבה הולכת, מתפללים שם, מנחמים אותם ומחבקים אותם".
הרב חלא התייחס גם לנופלים הרבים בראש העין. "ביום הזיכרון כל הישיבה עלתה, כל משפחה קיבלה מכתב, וחיבקנו את המשפחות יחד עם תושבי העיר. אנחנו מאוד מאוד מורגשים בעיר, ברוך השם, באנו להאיר".
הרב חלא הגדיר את המוטו החינוכי של הישיבה. "המוטו והאני מאמין שלנו הוא לבנות קומת אדם מתוך תורה ואמונה, להיות עבדי השם באמת. העניין של מידות ונתינה, ולהיות מוכנים לחיים, זה מאוד חשוב לנו. המוטו אצל מורי ורבי הרב שלמה אבינר שהתורה היא תורת חיים, סולם מוצב ארצה וראשו בשמיים, להיות נורמליים, ישרים וטובים".
הוא הדגיש כי מבחינתו לימוד תורה חייב להוביל ליושר ולמידות טובות. "אני אומר לתלמידים, אם למדת הרבה תורה ואתה לא ישר ואין לך מידות טובות, אל תגיד שלמדת פה".
בהמשך נשאל הרב חלא על התמודדויות הנוגעות לשירות משותף בצה"ל. הוא אמר כי בתחילת המלחמה נוצרו מצבים של פרמדיקיות בנמר שהפכו מאילוץ לנורמה, ויש לעצור זאת. "נתקלנו בבקשות מצד התלמידים. כמובן הפעלנו את איגוד ישיבות ההסדר ואת צוות הרבנים. המענה הוא לא מענה - הצבא לא רואה אותנו כמו את העולפ החרדי כי הם יודעים שאנחנו נעשה את התפקיד שלנו ולא נוותר - צריך לעמוד על שתי רגליים ולומר בקול רם שלא ייתכן שציבור דתי תורני צריך להתמודד עם דברים כאלה".
בהמשך התייחס הרב חלא לדיון סביב השריון. הוא סיפר כי תלמידים מהישיבה התנדבו ללכת לשריון משום שהצבא זקוק לכך. "השנה היו לי שלושה תלמידים שמתנדבים ללכת לשריון, למרות שהם קרביים והיו רוצים להיות במקום אחר כי הצבא זקוק ללוחמים בשריון".
בהמשך השיחה דיבר הרב חלא על היחסים בין הציבור הדתי־לאומי לציבור החרדי בראש העין. בעיר יש הרמוניה מיוחדת בין הקהלים. הוא סיפר כי בבחירות האחרונות התמודדו יחד נציגים חרדים ונציגי הציבור הדתי־לאומי. "הם התאחדו, הלכו יחד וקיבלו קולות יפים מאוד". לדברי הרב חלא, הדבר קשור גם לאופייה של יהדות תימן בעיר. "אין דבר כזה מושג של תימני לא ציוני. מי שראה את התמונות שבאו מתימן, להשתחוות ולנשק את אדמת הארץ, כפשוטו, מבין את זה".
הרב חלא סיפר כי הוא מקדם יוזמה להקמת שלוחה חרדית של ישיבת ההסדר. מדובר במהלך שהוא עובד עליו במשך כשנתיים. "אנחנו עומדים לפתוח שלוחת ישיבת הסדר לכל דבר, כמו המסלול של הישיבה, הסדר שילובים רגיל, אבל חרדי. זה יהיה חרדי לגמרי, לבוש חרדי, הרבנים חרדים, הלימוד חרדי, הסדרים, הכול יהיה אותו דבר. השנתיים של השירות הצבאי יהיו בחשמונאים, יחידה חרדית". מי שיוביל את המהלך הוא הרב אחיו הרב דניאל חלמיש. "רב צבאי ובעל חזות חרדית". הר"מים והניהול יהיו חרדיים לגמרי, והכול יהיה במעטפת של עמותת הישיבה".
בהמשך דיבר הרב חלא על הזהות התימנית של ראש העין ועל מקומה בישיבה. אף שהישיבה מגוונת, יש בה נוכחות תימנית. "יש בישיבה בערך שלושים אחוז תימנים וזה חשוב לתלמידים, הרוב ספרדים ויש גם תימנים ואשכנזים, יש הכל".
הרב חלא סיפר כי בישיבה מלמדים טעמי מקרא וניגונים. "אנחנו עושים איתם טעמי מקרא, מלמדים אותם גם את הנגינות של התפילות וגם של העלייה לתורה".
הרב חלא נשאל מה מקבל תלמיד שאינו תימני ממפגש עם המסורת הזו. "אני קורא לזה הפשטות בעבודת השם, הנעימות, יראת השמיים והתורה", השיב.
הרב חלא סיפר כי הוא עצמו משמש רב קהילת נוסח תימן בכוכב יעקב. מדובר בקהילה שבה מתכנסים נוסחים שונים מתוך יהדות תימן. "זה לא פשוט להיות רב של תימנים ביישובים, כי אתה צריך להתמודד עם כל הנוסחים מכל תימן. זה ייחודי ונפלא, וזה כוח אדיר שהשם נתן לנו לאחד. להתאמץ במשך שנים, להיות ביחד ולא לוותר, זה נפלא".
בהמשך התייחס הרב חלא להתפתחות מזרח ראש העין ולחוות הפועלות באזור. "חוסם את המסתננים ומחבר אותנו להתיישבות. כבר היום יש שם חמש חוות פרוסות על השטח, אם בעבר פחדו להסתובב שם, היום יש עגלות קפה באזור ואפשר לבוא ולטייל".
בהמשך חזר הרב חלא לילדותו בראש העין. הוא תיאר את העיר הוותיקה כעיר מסורתית, תורנית ואמונית. "כשאני הייתי ילד, היינו פורסים סמיכה על הכביש ויושבים, כי אף אחד לא נסע בשבת. צריך להבין מה זה ראש העין שהייתה, עיר ממש מסורתית, תורנית, אמונית. ישבתי ללמוד עם הזקנים בבית הכנסת, אלה שגמרו את השולחן ערוך עשרים פעם ואת כל התנ"ך".
הרב חלא נשאל מדוע נדרשת ישיבת הסדר בעיר שכבר הייתה מסורתית כל כך. הוא השיב כי ראש העין השתנתה מאוד עם השנים. "אין לך מושג כמה המצב קשה. ברוך השם התפתחה ראש העין בנדל"ן, אבל הגיעו לראש העין אנשים טובים וחשובים שרחוקים מאותו אור אלוקי נפלא שזה הזהות שלנו. הישיבה לא סתם נבנתה בתקופה הזאת, זה בא לחבר את המגזרים. אנחנו משרתים בצבא כמוהם, אנחנו חלק מאוד נושאים בעגלה הזאת, התפקיד של הישיבה הוא ממש מגדלור של חיבור בין כל המגזרים".
הרב חלא סיפר גם על דרכו האישית לאחר ילדותו בראש העין. הוא למד בישיבת נחלים, ובהמשך בישיבת עטרת כהנים. הוא שיתף בזיכרון אישי מתקופת הלימודים בירושלים. "אני נשוי לבת דודי - משהו לא שגרתי, בדור הקודם היה הרבה מצוי, ידעתי שעומד להתחתן אחרי שנה א' - הייתי כל השנה בישיבה כי סגרנו שמתחתנים בסוף שנה - רצינו לבוא לחיים מוכנים, היה חשוב לי לשבת ללמוד".
הוא היה שותף עם תלמידי הישיבה בכניסה לבית שנגאל בעיר העתיקה ברובע הנוצרי - כיום נאות דוד, היכן שישיבת חומות ירושלים נמצאת. "כל תלמידי הישיבה יצאו לגאול את הבית הזה. זו הייתה חוויה מדהימה, שחיברה אותי לעיר העתיקה בצורה מאוד חזקה. היינו חברת 'נאות דוד' - הביאו לנו כובעים".
בהמשך התגייס ועבר קורס חובשים והמשיך בשירות מילואים במשך שנים רבות כחובש גדודי. "עד היום אני עושה מילואים מעל שלושים שנה".
בסיום השיחה נשאל הרב חלא על החזון לשנים הבאות. הוא אמר כי השאיפה היא להגדיל את הישיבה ולהעמיק את השפעתה בעיר. "החזון שלנו הוא בעזרת השם לגדול למאה חמישים תלמידים, מאתיים תלמידים, פלוס כולל הוראה ורבנות שיהיה בישיבה. ונמשיך להאיר את העיר באורה של תורה ובחסד".