ספר תורה אם נמחק בו - חס ושלום - האיסור החמור: "לא תעמד על דם רעך, אני ה' " (ויקרא י"ט, טז), הוא ספר תורה פסול, אפילו אם יהגו בו אלפים ורבבות, יומם ולילה!
על האיסור החמור הזה ביסס הרמב"ם את חובת ההצלה של כל אדם מישראל שנמצא בסכנה (הלכות רוצח ושמירת נפש פרק א', יד), ומעל לחובת ההצלה של כל יחיד שנמצא בסכנה עומדת החובה מן התורה לצאת ל'מלחמת מצוה' של 'עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם', מלחמה שאליה 'כולם יוצאים' בלי שום פטורים (הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ה', א ופרק ז', ד).
מי שמסרבים לקיים הלכות אלו, ומתעקשים על 'תורת גלות' שאין בה מדינה וצבא ומלחמת מצוה, אינם יכולים להיות חלק מ'חוק יסוד לימוד תורה' בארץ ישראל ובמדינת ישראל, כי הם מוחקים הלכות יסוד מתורת משה - ממשה רבנו עד משה בן מימון!
לפני שמנסים בכנסת לחוקק 'חוק יסוד לימוד תורה' חובה לקבוע בבירור שהתורה אשר קיבלנו מאת ה' מחייבת גיוס של כל מי שיכול להילחם, ל'מלחמת מצוה' של 'עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם'!
כל קביעה אחרת פירושה ש'לומדי תורה' בארץ עודם 'יהודי גלות', בלי עצמאות ובלי 'מדינה יהודית', וממילא בלי כנסת מחוקקת ובלי 'חוקי יסוד'!
קל לבחון עקרון יסוד זה בשאלה פשוטה: האם בישיבות 'לומדי התורה' של 'החרדים' מתפללים בשבתות ובחגים לשלומה של מדינת ישראל, ולשלומם של חיילי צה"ל וכוחות הביטחון?
אם לא - המסקנה ברורה - בכל קהילה 'חרדית' בארצות העמים מתפללים 'לשלומה של מלכות' לפי ההלכה, ולא חשוב כלל מי הפריץ השולט שם - רק במדינת ישראל לא?!
יסוד חוקת התורה כולל בהכרח את חובת הגיוס במיוחד כאשר צה"ל זקוק ללוחמים הרבה יותר ממה שהיה בעבר, וזאת ללא ספק 'מלחמת מצוה'!