המשרד לשירותי דת פרסם דוח גיבוש רגולציה מפורט בהקשר לתיקון חוק איסור הונאה בכשרות. מתוך הדו"ח עולה תמונת מצב מדאיגה על מה שהתרחש מאחורי הקלעים של ניסיונות ההפרטה הקודמים
בדוח' מנתחים אנשי המקצוע בצורה גלויה וישירה את הסיכונים הגלומים במודל השוק החופשי וההפרטה שהוצעו ברפורמה הקודמת משנת 2021. על פי הניתוח, תחום הכשרות מתאפיין באסימטריית מידע קיצונית ומבנית המוגדרת כ"מוצר אמון", שבו הצרכן אינו יכול לדעת באמצעיו החושיים האם המוצר אכן עומד בגדרי ההלכה.
הדוח קובע באופן חד-משמעי כי כניסתם של גופים פרטיים תחרותיים למטרות רווח מייצרת כשל שוק חמור: "מרוץ לתחתית" בסטנדרטים ההלכתיים. תחרות מסחרית על ליבם של בתי העסק (שהם הלקוחות המשלמים) מייצרת תמריץ כלכלי לגופים פרטיים להקל בדרישות הפיקוח ולהפחית עלויות, רק כדי למשוך עסקים ולא להפסיד אותם למתחרים. התיקון החדש מגיע כדי לבטל את מסלול ההפרטה הזה ולהבטיח שרמת האמינות לא תיפגע.
אחד הממצאים החמורים ביותר המודגשים בדוח נוגע להשלכות של ביטול "עקרון האזוריות" ברפורמת הכשרות שאפשרה לרבנים מקומיים להעניק תעודות כשרות מחוץ לתחום כהונתם הגיאוגרפי.
הדוח חושף כי בהיעדר שלד מוסדר בחוק, המציאות בשטח הובילה לעיוותים קשים: "רבנים שפעלו מחוץ לתחומם הקימו "תאגידי קש" פרטיים. תאגידים אלו גבו כספים בצורה לא מבוקרת מבתי העסק, בניגוד מוחלט למנהל התקין ולמדיניות המשרד. "בנוסף, "הרבנים המקומיים התקשו לספק מענה מקצועי ואחיד מחוץ לתחומם ללא המערכת הניהולית והלוגיסטית התומכת של המועצה הדתית המקומית".
בנוסף נכתב בדו"ח כי "הרפורמה הקודמת ניסתה לנתק את הזיקה הכלכלית הישירה בין המשגיח הבודד לבית העסק על ידי העסקתו דרך תאגיד כשרות פרטי. עם זאת, ניתוח הרגולציה מראה כי הלחץ והתלות הכלכלית פשוט מועתקים מרמת המשגיח הבודד אל רמת התאגיד המסחרי כולו מול בית העסק" (שהוא הלקוח המשלם שלו).
החוק החדש לשנת 2026 כולל שורה של תיקוני עומק בתחום הכשרות, המעוגנים במנגנונים משפטיים ותקציביים. בין השינויים המרכזיים נכללים השבת עקרון האזוריות, ניתוק זיקת "משגיח-מושגח" וקביעת תקני כשרות ארציים ואחידים.
במסגרת השבת עקרון האזוריות, הסמכות למתן תעודות כשרות מוחזרת לגורמים הציבוריים המקומיים בלבד. כל רב עיר יהיה מוסמך להעניק תעודת כשרות ולפקח אך ורק בתחום הרשות המקומית שבה הוא מכהן כדין.
לפי נוסח ההצעה, המהלך נועד לחסום תחרות פסולה בין רבנים ולהביא לסיום תופעת הקמת חברות הקש בתחום הכשרות. בנוסף, נקבע כי סמכויות הפיקוח יוגבלו לתחום האחריות המקומי של כל רב עיר.
החוק כולל גם ניתוק מלא של זיקת "משגיח-מושגח", במטרה לפתור כשל שנמשך במשך עשרות שנים וליישם את פסיקת בג"ץ. בעל העסק לא ישלם עוד שכר או תשלום כלשהו למשגיח המפקח עליו.
על פי ההסדר החדש, שכר המשגיחים ישולם באמצעות רשות הכשרות המקומית או חברה מטעמה, במימון אגרות קבועות ופרופורציונליות. בכך מבקש החוק ליצור הפרדה בין הגוף המפוקח לבין הגורם המפקח.
עוד נקבע כי מועצת הרבנות הראשית תחויב לפרסם תקני כשרות ארציים, כתובים ושקופים, אשר יחייבו את כלל הגורמים במערכת. מטרת המהלך היא למנוע מצב שבו רבנים מקומיים מטילים חומרות שונות היוצרות אפליה והגירה כפויה של מפעלים בין אזורים.
ארגון "כושרות" מסר בתגובה לדוח הרגולציה: "אנו מברכים על פרסום המחקר של המשרד לשירותי דת, המציג באופן ברור את הכשלים שנוצרו במודל התחרות בתחום הכשרות. הדו"ח מחזק את הטענה כי הכנסת שיקולים עסקיים ותחרותיים למערכת הכשרות עלולה לעודד תופעות של ניגודי עניינים, שימוש בחברות קש ופגיעה בעצמאות הפיקוח.
המציאות מלמדת כי כאשר גורמים פרטיים בעלי אינטרסים כלכליים הופכים לגורם מרכזי במתן הכשרות, נפגעת יכולתה של מערכת הכשרות לפעול באופן מקצועי, עצמאי ואמין.
אנו מקווים כי חוק הכשרות החדש יחזק את אמון הציבור במערך הכשרות, יבטיח פיקוח אפקטיבי ושקוף, וימנע מצב שבו בעלי אינטרסים פרטיים וחברות קש משפיעים על קבלת ההחלטות בתחום רגיש וחשוב זה".