חבורת ילדים נהגה לשחק כדורגל על גג בניין. כל עוד לא הייתה גדר יציבה מסביב לגג, הילדים שיחקו בחרדה, נצמדו למרכז ופחדו מכל תנועה מהירה שמא ייפלו לתהום.
רק לאחר שהוקמה גדר גבוהה וברורה בשולי הגג, הם יכלו לרוץ, להתמסר ולשחק בחופשיות. את המשל כולנו מכירים מהילדות בכיתה, ואת הנמשל כולנו רואים כיום ברחוב: החוק והסדר הציבורי הם הגדר של הדמוקרטיה. בלי גבולות ברורים, הדמוקרטיה אינה חופש - היא סכנת חיים.
המתח שבין חופש הביטוי לשמירה על הסדר הציבורי מגיע כאן לנקודת רתיחה, והקו האדום נחצה ברגל גסה. הגם שזכות המחאה היא זכות יסוד בחברה דמוקרטית, המהלכים שאנו עדים להם - החל מחסימת צירים שיטתית, דרך השבתות פראיות של המשק וקריאות למשיכת השקעות, ועד לסרבנות פוליטית המכרסמת בצבא העם - אינם עוד כלי ביטוי לגיטימיים, אלא ניסיון פסול של כפייה וסחיטה. ישנו הבדל עצום בין מצב שבו מחאה פוגעת בציבור לבין מצב שני שבה הפגיעה בציבור היא המחאה.
למרבה הצער, מי שנרמלו את המציאות הזו, ואף תדלקו אותה, הם דווקא אלו שאמורים לשמש כשומרי הסף של שלטון החוק. בחזית עומדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שקביעתה כי "אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי" מהווה נקודת שפל חמורה ואמירה מסוכנת שהעניקה הכשר מוסדי לאנרכיה. לצידה, בשטח עצמו, פעל ניצב עמי אשד, אשר לא רק שנרמל את השיבוש והחסימות בתקופת פיקודו, אלא אף בחר לכאורה לקחת בהם חלק באופן אקטיבי. את שרשרת ההפקרות הזו סוגרת מערכת המשפט עצמה, אשר מגלה רפיון מוחלט ומקפידה לשחרר במהירות ובהינף יד גם את מקצת העצורים שמובאים לפתחה. אלו דברים שלצערי, קשרו את ידיו של הדרג הנבחר. מול המכבש המערכתי הזה, נותרים מיליוני אזרחים מופקרים לחלוטין, רק משום שהעזו לבקש לנהל שגרת חיים תקינה.
נרמול התופעה הזו הגיעה בשבוע שעבר לנקודת רתיחה ולווה בצעקות מרות, כאשר הצד שהכשיר את האנרכיה גילה לפתע תוך הזדעזעות סלקטיבית, שישנן קבוצות ואנשים נוספים שהחליטו לאמץ את אותם כללי משחק פסולים. האירועים החמורים שבהם קבוצת מפגינים פעלה בצורה אנרכיסטית ואלימה מחוץ לביתו של שופט בית המשפט העליון נעם סולברג באלון שבות, חייבים להיתקל בתגובה מערכתית מוחצת. אין כאן מקום להבנה, להכלה או לעצימת עיניים: האנשים האלו חייבים להיעצר באופן מיידי, ויש למצות עמם את הדין במלוא חומרתו, בנוקשות ובאופן חסר פשרות. מעבר לחומרת המעשה עצמו, האירוע הזה הוא קריאת השקמה לאלו שמשום מה עדיין לא הבינו: התופעה הזו חייבת להיעצר. הגיעה העת להבהיר, באמצעות ענישה מרתיעה ותקיפה, שכל גילוי של בריונות ואנרכיה ירסק את מי שיבחר בה, ללא שום קשר לשיוכו הפוליטי או לפוזיציה שלו.
שלטון החוק אינו תוכנית כבקשתך. חוק שמיושם באופן סלקטיבי חדל מלהיות חוק, הוא הופך להמלצה בלבד, ומאבד את הלגיטימיות שלו בעיני הכלל. מי שבוחר להפר את החוק צריך לשאת בתוצאות במלוא חומרת הדין, בלי הנחות ובלי קשר לסיסמה שבשמה הוא צועק. התירוצים נגמרו, וכעת נדרשת אכיפה תקיפה וחותכת המשלבת מיצוי דין על אירועי העבר. לרשות המשטרה והפרקליטות עומד ארכיון עצום של תיעודים וראיות המפלילים עברייני מחאה. חובה לפתוח את התיקים, למצות את הדין עם הבריונים ולשבור את תחושת החסינות המופרכת שלהם. זו הדרך היחידה לייצר הרתעה אמיתית ולהציל את מה שנותר מאמון הציבור במערכות האכיפה.
אל מול הדרישה הברורה להשבת הסדר, יש בוודאי שיטענו כי בתי המשפט ומערכות האכיפה קורסים ממילא תחת העומס, וכי אין ביכולתם להתמודד עם מסה אדירה של עצורים. זו אולי טענה מציאותית, אך התעלמות מוחלטת מהחוק אינה יכולה להיות הפתרון, במיוחד כשקיימות חלופות יצירתיות, משפטיות וכלכליות שאינן דורשות גיוס כוח אדם חריג. המענה נמצא בהפעלת ארגז כלים אפקטיבי: החל מאכיפה כלכלית של קנסות כספיים כבדים בשטח שיגרמו לבריונות לכאוב מיד בכיס, דרך צמצום זכות העמידה כדי לבלום עתירות סרק פוליטיות שמסרסות את עבודת בתי המשפט, ועד לעידוד תביעות נזיקין אזרחיות נגד מארגני החסימות, שלילה מנהלית של רישיונות נהיגה לחוסמי צירים, ועוד. המערכת אינה חסרת אונים כפי שהיא אוהבת להצטייר. הכלים קיימים, ומה שחסר כעת זו רק הנחישות להשתמש בהם.
ההשלכות של אזלת היד הנוכחית חייבות להדיר שינה מעיני כולנו. ההשלמה הממוסדת עם הפרות חוק, בחסות שתיקתן של מערכות האכיפה, אינה אירוע נקודתי, זהו כדור שלג שימחץ את כולנו. אם לא נבלום את המגמה הזו עכשיו, המחר יביא איתו קריסה טוטאלית של החוזה החברתי. אסור לנו לחכות לרגע שבו נאבד שליטה. אם ניתן למציאות המסוכנת הזו להימשך באין מפריע, נקום מחר למדינה מפורקת ולרחובות שורצים באנרכיה שאין ממנה דרך חזרה.
האנרכיה הזו חייבת להיעצר מיד, אנו ניצבים כפסע מנקודת האל-חזור. מי שסירב בתוקף להציב גדר סביב הגג קיבל בשבוע שעבר גול עצמי. ואם אנחנו רוצים מתישהו להצליח לעלות למונדיאל, אנחנו חייבים להציב גדרות על הגג שלנו.