ועדת הכלכלה אישרה הצעת חוק של ח"כ אורית נוקד, לפיה יחויבו חברות עסקיות להודיע לצרכן מראש לקראת תום תקופת התחייבותו כלפיהן, וזאת כדי למנוע מצב בו נמשכת ההתקשרות בלי שהצרכן מודע לכך. ח"כ אורית נוקד אמרה כי הצעת החוק היא בשורה לצרכנים, שכן העובדה שהחברות לא מיידעות את הצרכן על סיומה של תקופת ההתקשרות, מונעת ממנו, בעידן של תחרות בין החברות, לשפר את תנאי ההתקשרות ולחתום על עסקה כדאית יותר. על פי הצעת נוקד יחויבו החברות ליידע את הצרכן בכל חשבונית כמה תשלומים נותרו לו ומה "הקנס" שישלם על ביטול העסקה.
בהצעת החוק שולבה הצעת ח"כ שאול יהלום, הקובעת כי העסקה תתבטל באופן אוטומטי עם תום תקופת ההתקשרות, אלא אם הודיע הצרכן על רצונו בהמשך ההתקשרות. הצעת החוק תובא למליאת הכנסת לקריאה ראשונה בימים הקרובים. נציגי החברות הסלולאריות והאחרות התבקשו להעביר את הערותיהם להצעת החוק, שיובאו בפני הועדה בין הקריאה הראשונה לקריאות השנייה והשלישית.
הועדה קיבלה את הצעת יו"ר הועדה, שלום שמחון, לכלול בהצעת החוק הוראה המחייבת את כל החברות (בהם חברות הכבלים ויס) לשלוח לצרכן חשבונית חודשית המפרטת את כל התשלומים בהם חוייב. שמחון ציין כי קיבל פניות של צרכנים המתלוננים כי אינם מקבלים חשבוניות מחברות הכבלים ומופנים לאתרי האינטרנט. כמו כן, קיים פער בין הסכום עליו חתמו בהתקשרות עם חברות הכבלים לסכום בו הם מחויבים בפועל.
חנה טירי ממשרד התמ"ת אמרה כי הממשלה תומכת בהצעת החוק, בתנאי שתחול רק במקרים בהם לעוסק יש שליטה על כיסו של הצרכן, כלומר במקרים בהם הצרכן מחוייב בהוראה בכרטיס אשראי או בהוראת קבע בבנק.
מנכ"לית המועצה לצרכנות, גלית אבישי, אמרה כי הצעת החוק חשובה, שכן היא פותרת כשל שוק במקרים בהם הצרכן מקבל הנחה גדולה עבור תקופת המבצע ועם תום תקופת המבצע ממשיכים לחייבו בסכומים גבוהים יותר. אבישי ציינה שהתופעה חוזרת על עצמה בהתקשרויות עם חברות עסקיות רבות בהן כבלים והאינטרנט המהיר. המועצה לצרכנות הציעה כי בכל מקרה בו העוסק רוצה לשנות את תנאי העסקה באופן מהותי, הוא יחויב להודיע על כך לצרכן. ירון לוינסון מהרשות להגנת הצרכן אמר כי הצעת החוק קובעת גילוי נאות מינימלי שיתן לצרכן אפשרות לבחון הצעות נוספות. בהתייחסו להתקשרות המציעות החברות הסלולאריות, אמר לוינסון כי הצרכן "שבוי" לכל אורך תקופת המבצע ומי שרוצה לשדרג את המכשיר מתחייב לעוד 3 שנים.
נציגי החברות הסלולאריות הסתייגו מהצעת החוק. אבי רימון ממירס אמר כי הצרכן אינו נפגע כלל בשל הארכת חוזה ההתקשרות עימו באופן אוטומטי. להפך, לאחר תום תקופת ההתחייבות של 36 חודשים (עליה חותם הלקוח בכדי לקבל את מכשיר הטלפון הסלולארי) ממשיך הצרכן באותם תנאים בדיוק. לטענתו, הצעת החוק תחייב את הצרכנים להודיע לחברות על רצונן בהמשך ההתקשרות, ומי שלא יודיע ינותק מהמכשיר, דבר שיגרום ללקוח למטרד וסבל ויפגע בעבודת עסקים רבים. רימון ציין כי רק 7% מהלקוחות מבקשים להתנתק. עידו רוזנברג מחברת פלאפון אמר כי גם כאשר מציעים ללקוחות תנאים מועדפים רק 3%-5% מביעים התעניינות. איריס הרמתי מפרטנר אמרה שהרחבת ההגדרה של החוק תיצור מצב אבסורדי לפיו לקוח שיתקשר לתקופה בלתי מוגבלת ינותק אם לא יודיע לחברה על רצונו להמשיך.
יצחק קמחי, הממונה על הגנת הצרכן בתמ"ת, טען כלפי החברות הסלולאריות כי השארת אותם התנאים בתום 3 שנות התחייבות היא בעצם הרעה בתנאי הצרכן, שיכול היה במהלך התקופה להשיג תנאים משופרים.
ח"כ שאול יהלום אמר כי אינו מבין את התנגדות החברות הסלולאריות לדבר כל כך פשוט. לדבריו לא סביר שהחברות יטענו כי החובה לציין בשורה אחת בחשבונית את תום תקופת ההתקשרות כרוכה בעלויות גדולות.
עינת ברכה מאיגוד לשכות המסחר אמרה כי היא מתנגדת לחוק והיא רואה בו סוג של פטרנליזם, שכן הצרכן יודע בדיוק מהם תנאי ההתקשרות. לדבריה הדרישה כי הצרכן יודיע על רצונו להמשך ההתקשרות מטילה עומס גדול על החברות וכרוכה בעלויות.
בהצעת החוק שולבה הצעת ח"כ שאול יהלום, הקובעת כי העסקה תתבטל באופן אוטומטי עם תום תקופת ההתקשרות, אלא אם הודיע הצרכן על רצונו בהמשך ההתקשרות. הצעת החוק תובא למליאת הכנסת לקריאה ראשונה בימים הקרובים. נציגי החברות הסלולאריות והאחרות התבקשו להעביר את הערותיהם להצעת החוק, שיובאו בפני הועדה בין הקריאה הראשונה לקריאות השנייה והשלישית.
הועדה קיבלה את הצעת יו"ר הועדה, שלום שמחון, לכלול בהצעת החוק הוראה המחייבת את כל החברות (בהם חברות הכבלים ויס) לשלוח לצרכן חשבונית חודשית המפרטת את כל התשלומים בהם חוייב. שמחון ציין כי קיבל פניות של צרכנים המתלוננים כי אינם מקבלים חשבוניות מחברות הכבלים ומופנים לאתרי האינטרנט. כמו כן, קיים פער בין הסכום עליו חתמו בהתקשרות עם חברות הכבלים לסכום בו הם מחויבים בפועל.
חנה טירי ממשרד התמ"ת אמרה כי הממשלה תומכת בהצעת החוק, בתנאי שתחול רק במקרים בהם לעוסק יש שליטה על כיסו של הצרכן, כלומר במקרים בהם הצרכן מחוייב בהוראה בכרטיס אשראי או בהוראת קבע בבנק.
מנכ"לית המועצה לצרכנות, גלית אבישי, אמרה כי הצעת החוק חשובה, שכן היא פותרת כשל שוק במקרים בהם הצרכן מקבל הנחה גדולה עבור תקופת המבצע ועם תום תקופת המבצע ממשיכים לחייבו בסכומים גבוהים יותר. אבישי ציינה שהתופעה חוזרת על עצמה בהתקשרויות עם חברות עסקיות רבות בהן כבלים והאינטרנט המהיר. המועצה לצרכנות הציעה כי בכל מקרה בו העוסק רוצה לשנות את תנאי העסקה באופן מהותי, הוא יחויב להודיע על כך לצרכן. ירון לוינסון מהרשות להגנת הצרכן אמר כי הצעת החוק קובעת גילוי נאות מינימלי שיתן לצרכן אפשרות לבחון הצעות נוספות. בהתייחסו להתקשרות המציעות החברות הסלולאריות, אמר לוינסון כי הצרכן "שבוי" לכל אורך תקופת המבצע ומי שרוצה לשדרג את המכשיר מתחייב לעוד 3 שנים.
נציגי החברות הסלולאריות הסתייגו מהצעת החוק. אבי רימון ממירס אמר כי הצרכן אינו נפגע כלל בשל הארכת חוזה ההתקשרות עימו באופן אוטומטי. להפך, לאחר תום תקופת ההתחייבות של 36 חודשים (עליה חותם הלקוח בכדי לקבל את מכשיר הטלפון הסלולארי) ממשיך הצרכן באותם תנאים בדיוק. לטענתו, הצעת החוק תחייב את הצרכנים להודיע לחברות על רצונן בהמשך ההתקשרות, ומי שלא יודיע ינותק מהמכשיר, דבר שיגרום ללקוח למטרד וסבל ויפגע בעבודת עסקים רבים. רימון ציין כי רק 7% מהלקוחות מבקשים להתנתק. עידו רוזנברג מחברת פלאפון אמר כי גם כאשר מציעים ללקוחות תנאים מועדפים רק 3%-5% מביעים התעניינות. איריס הרמתי מפרטנר אמרה שהרחבת ההגדרה של החוק תיצור מצב אבסורדי לפיו לקוח שיתקשר לתקופה בלתי מוגבלת ינותק אם לא יודיע לחברה על רצונו להמשיך.
יצחק קמחי, הממונה על הגנת הצרכן בתמ"ת, טען כלפי החברות הסלולאריות כי השארת אותם התנאים בתום 3 שנות התחייבות היא בעצם הרעה בתנאי הצרכן, שיכול היה במהלך התקופה להשיג תנאים משופרים.
ח"כ שאול יהלום אמר כי אינו מבין את התנגדות החברות הסלולאריות לדבר כל כך פשוט. לדבריו לא סביר שהחברות יטענו כי החובה לציין בשורה אחת בחשבונית את תום תקופת ההתקשרות כרוכה בעלויות גדולות.
עינת ברכה מאיגוד לשכות המסחר אמרה כי היא מתנגדת לחוק והיא רואה בו סוג של פטרנליזם, שכן הצרכן יודע בדיוק מהם תנאי ההתקשרות. לדבריה הדרישה כי הצרכן יודיע על רצונו להמשך ההתקשרות מטילה עומס גדול על החברות וכרוכה בעלויות.