מסמכים שנחשפו מתוך שלל שנתפס ברצועת עזה ומנותחו על ידי מכון עמית למחקר טרור ומודיעין, חושפים את השיח הפנימי בהנהגת חמאס שקדמה למתקפת 7 באוקטובר 2023.
המסמכים מצביעים על כך שהארגון חשש מהתקרבות לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה במסגרת הסכמי אברהם, והשיקולים האסטרטגיים היו מניעים עיקריים לבחירת מועד התקיפה.
בפברואר 2022 הוקם בחמאס משרד ייעודי לניהול אסטרטגיית המאבק בנורמליזציה, שתכליתו לפקח על חזון הארגון ולתאם את פעולותיו מול כל המרכיבים.
לצד זאת, דובר במסמכים על הצורך בהסלמה ביהודה, שומרון וירושלים כדי לעכב את תהליך הנורמליזציה, תוך התבססות על לקחים מהאינתיפאדה השנייה.
שבועיים לפני המתקפה, יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועה, כינס ישיבה מרכזית בה דיבר על ההשלכות החמורות של הנורמליזציה עם סעודיה והגדיר את הצעד כ"פעולה יוצאת דופן".
סינוואר ציין כי המהלך חייב להביא "תנודה גדולה או תפנית אסטרטגית" במאזני הכוחות באזור, וכי חמאס חייב להפריע למהלך המדיני כדי לשמור על עמדותיו ולשלול לגיטימציה להסכמים עם ישראל.
המסמכים מדגישים כי חמאס לא פעל באקראי, אלא מתוך תכנון מוקדם ומדוד, שבו ראו בהסכמים עם סעודיה איום על הסוגייה הפלסטינית ועל כוחם האזורי. ההבנה הפנימית בארגון הייתה כי הסלמה מחושבת בשטחים תורמת לניסיונותיהם לעצור את התהליך המדיני ולשמר את "ציר ההתנגדות".