הפרשן והמומחה לזירה הערבית צבי יחזקאלי פרסם הבוקר אזהרה חריפה בעקבות ההתפתחויות המדיניות בין ארצות הברית לאיראן, והגדיר אותן כ"התרעת אמת" בעלת השלכות מרחיקות לכת על ביטחונה של ישראל.
לדבריו, מדובר בסכנה אסטרטגית משמעותית, שלדעתו אף חמורה יותר מהמציאות ששררה ערב המלחמה האחרונה. יחזקאלי הדגיש כי יש לבחון כל הסכם במזרח התיכון גם דרך האופן שבו הוא נתפס על ידי הצד השני ולא רק מנקודת המבט המערבית.
"ההסכם הראשון באסלאם, הסכם חודייביה, הוא הסכם הונאה", אמר. לדבריו, במזרח התיכון להסכמים יש גם משמעות של תועלת, הישג ותפיסת ניצחון, ובטהרן מציגים את ההתפתחויות האחרונות כהוכחה לעליונות על ישראל וכהישג של המשטר האיראני.
בהמשך התייחס לפרסומים שונים שיצאו באמצעות גורמים פקיסטניים, שלפיהם המתווה המתגבש כולל הקלות כלכליות לאיראן, שחרור נכסים מוקפאים, הסרת סנקציות אמריקאיות, הפסקת אש אזורית ודרישה לנסיגה ישראלית מלבנון, לצד הותרת האורניום ומתקני הגרעין בשטח איראן.
לדבריו, בעיני המשטר האיראני מדובר במימוש תפיסת "הצדק", שלפיה מי שנלחם באיראן נדרש לשלם מחיר ולפצות אותה. "אתה כופר, באת להילחם בי, אתה תשלם, אתה תפצה, אתה תתנצל", תיאר את תפיסת העולם האיראנית.
יחזקאלי מתח ביקורת חריפה על נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וטען כי הממשל האמריקני ממהר להגיע להסכם. "טראמפ רץ להסכם, הפקיר אותנו, זרק את ישראל, שותפתו למלחמה, ועשה פה נזק עצום", אמר.
לדבריו, בזמן שבאיראן ממשיכים לעסוק בפרויקט הטילים ולהשמיע הצהרות נגד ישראל, הדרישה המופנית כלפי ישראל היא לנסיגה מלבנון, מהלך שלטענתו יחזק את תחושת הניצחון בטהרן.
עוד אמר כי גם אם חלק מהפרסומים אינם משקפים במדויק את נוסח ההסכם הסופי, הכיוון הכללי מזכיר את הסכם הגרעין שנחתם בשנת 2015. "זה בדיוק אותו הסכם שעשו המעצמות ב-2015", טען.
יחזקאלי קרא להנהגה הישראלית שלא להשלים עם המציאות המתהווה ולא להסכים להגבלות על פעילותה הביטחונית. "אם טראמפ יכבול את ידינו, אנחנו בבעיה", אמר והדגיש כי ישראל חייבת לשמור על עצמאות קבלת ההחלטות שלה מול האיומים באזור.
בסיום דבריו קשר בין ההתפתחויות המדיניות לבין התקופה בלוח השנה העברי. "עם תחילת חודש תמוז ולקראת ימי בין המצרים נפתחים אמנם מצרי הורמוז, אבל מצרים גדולים אחרים באים עלינו", אמר.
את דבריו חתם באזהרה נוספת לציבור הישראלי: "זוהי התרעת אמת". לדבריו, איראן יוצאת מהמערכה עם הישגים מדיניים וכלכליים משמעותיים, בעוד שהתמורה שהעניקה מצדה מסתכמת ב"הבטחות ומילים".