שירה במרחב הרגשיצילום: ללא

בטקס מרגש נחנך השבוע במכינת איתן "המרחב הרגשי" - על שמו של בוגר המכינה אורי אפשטיין ז"ל. המרחב הוקם מתוך רצון להעניק לחניכי המכינה מקום בטוח לעצור, לנשום ולעבד את החוויות המשמעותיות שהם אוספים במהלך שנת המכינה.

האירוע התקיים במעמד ראש המכינה הרב עדיאל אזרד, הוריו של אורי - הילה ושי אפשטיין, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, יושב ראש בית מורשת הרב אלי קפלן, סגנית ראש העיר, חברים, בני משפחה ותלמידי המכינה. המרחב הרגשי נבנה כולו מעץ בתצורה עגולה ייחודית וכולל גם חדרי טיפול.

המרחב אינו מקום טיפולי קלאסי אלא קונספט ייחודי שנולד מתוך הבנה עמוקה של התהליכים שעוברים חניכי המכינה. מטרתו היא לאפשר להם להקשיב לעצמם, לפתח חוסן אישי ולקבל כלים שילוו אותם בהמשך דרכם.

ראש המכינה הרב עדיאל אזרד שיתף בחזון העומד מאחורי המיזם ואמר: "אנחנו משקיעים המון בבנייה רוחנית ובהכנה פיזית לצה"ל, אולם החוסן הנפשי והמנהיגות מתחילים מבפנים. המרחב הרגשי הוא לא פריבילגיה, הוא הכרח. כאן החניכים ילמדו את השפה המיוחדת, ילמדו להקשיב לעצמם ויקבלו כלים שילוו אותם בשירות הצבאי ובחיים עצמם".

חברת הכנסת מיכל וולדיגר אמרה: "החיים הינם גרגרי חוסן שאנו אוספים. לא צריך להמתין למצבי קיצון אלא לחזק את השגרה. בשנים האחרונות אנו כחברה מתמודדים עם משברים מרובים ואתגרים, ואין לי ספק כי המקום הזה ייתן כלים ומענים לתלמידי המכינה על מנת שיצאו חזקים לטובת שירותם הצבאי. המשפחה בחרה להוסיף חיים, לגדול ולצמוח במקום שבו היה שבר, והינם מעוררי השראה".

אמו של אורי, הילה אפשטיין, אמרה: "ההתרגשות מאוד גדולה בחנוכת המרחב הרגשי. אורי היה בחור של חיים, הוא ינק מהמכינה. במרחב הזה אנו רוצים להוסיף חיים, לתת כלים לחניכים להתפתח ויכולת להתמודד". היא הודתה לעוסקים במלאכה וציינה כי המשפחה הייתה שותפה מלאה לחשיבה וליצירת המקום, מתוך תפילה שהמרחב יסייע לבניית חוסן אצל כל מי שיבוא בשעריו.

יושב ראש העמותה הרב אלי קפלן, הוסיף: "יש הרבה מקומות שצריכים לבנות בהם מרחב רגשי. זאת רק ההתחלה. יש פה סטארט-אפ, תרבות השיח צריכה להשתנות, אבל כאן יתחיל הכול, מפה תצמח הבשורה".

אדיר שפיר, עובד סוציאלי במכינה מטעם מכון דרך, התייחס לצורך שהוביל להקמת המרחב, סיכם: "התהליך הרגשי שעובר על חניך בהגיעו למכינה הינו משמעותי ביותר. אנו מזהים פער בין הליווי שמקבל ילד או נער במסגרת משפחתו, בית הספר והשירותים בקהילה, לבין הצרכים שעולים בתקופת המכינה. לוואקום הזה שנוצר זכיתי להיכנס, לתת מענה, וביחד עם הצוות המופלא וההורים של אורי זכינו להקים את המרחב הרגשי".