פרופ' איתן גלבוע, מומחה ליחסי ישראל-ארה"ב, מרצה באוניברסיטאות רייכמן ובר-אילן וחוקר בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים, התייחס להתפתחויות האחרונות ביחסים בין ארצות הברית לאיראן והביע ספק רב באשר ליכולת ההסכם המתגבש לשרת את האינטרסים של ישראל וארה"ב.
לדבריו, פרטי ההסכם עדיין אינם ידועים במלואם, למעט מידע שפורסם באמצעות כלי תקשורת איראניים. לפי שעה, אומר גלבוע, מדובר במזכר הבנה הבנוי בשלבים והשלב הראשון עוסק במיצרי הורמוז ולמעשה מחזיר את המצב למה שהיה קודם, מאפשר תנועה במיצרים ובכך יתאפשר ל-12-24 מיליארד דולר שמוקפאים במקומות שונים בעולם, בעיקר במדינות המפרץ, להגיע לאיראן. בשלב ב' ידונו הצדדים בתקופה של שישים יום בנושא הגרעין, אך עד כה לא ברור מה יהיו פרטי השלב השני.
פרופ' גלבוע מזכיר כי מזכר ההבנות אינו כולל התייחסות לאורניום המועשר לשישים אחוזים. "בהתחלה טראמפ דרש הוצאה של האורניום ועכשיו אומרים שהוא מוכן לדילול איראני של האורניום. מהניסיון ההיסטורי אנחנו יודעים שהם לא מוכנים לוותר על הנשק הגרעיני, ובמשך שנים שיקרו לגבי מטרות תכנית הגרעין שלהם. הם טענו שמדובר בגרעין למטרות אזרחיות אבל לצרכים אזרחיים מספיקה העשרה של 3.67 אחוזים. העשרה של שישים אחוז היא למטרת נשק".
טראמפ שילם במזומן וקיבל צ'קים דחויים ממשמרות המפכה, ועל פי הניסיון אלו צ'קים ללא כיסוי...
למעשה, אומר גלבוע, "טראמפ שילם במזומן וקיבל צ'קים דחויים ממשמרות המפכה, ועל פי הניסיון אלו צ'קים ללא כיסוי...". להבנתו הגורם לתפנית במדיניותו של טראמפ הוא הלחץ הפנימי והאזורי ותחושתו של טראמפ שהמלחמה לא הניבה את התוצאות שהוא קיווה להן.
"הוא אמנם טוען שהוא ניצח ושאין לאיראנים חיל אוויר וחיל ים וכו', אבל כל זה לא הזיז את האיראנים מילימטר מהדרישות שלהם". פרופ' גלבוע משוכנע ששישים ימי מו"מ לא יניבו ניסוח מלא של כל הסוגיות הטכניות המורכבות של הגרעין, הפיקוח עליו וכיוצא באלה.
"בנושא לבנון, במקום להחליש את הקשר בין איראן לחיזבאללה, איראן דורשת את קיומו של הקשר הזה. היא הודיעה שללא קשר כזה היא לא חותמת. טראמפ לא הצליח לשנות זאת, וכיוון שהוא להוט כל כך להגיע להסדר קבוע הוא הסכים לכך. בכך הוא הפר אינטרס ישראלי מובהק שהוא גם אינטרס אמריקאי, כי ארה"ב רצתה הסכם מוסכם מול הממשלה הנבחרת שם ופירוק חיזבאללה מנשקו. במזכר ההבנות זה הולך לכיוון ההפוך".
הכעס של טראמפ על נתניהו נבע מהמחשבה שהירי הישראלי בדאחיה מסכן את ההסכם, בשל אותו קשר שדרשה איראן לקיים בין ההסכם למתרחש בלבנון. לטעמו של פרופ' גלבוע טראמפ שוגה בהתנהלותו מאחר שאיראן זקוקה להסכם לא פחות מאשר ארה"ב.
עוד הוא מעיר כי בניגוד לטענותיו של טראמפ אודות חילופי השלטון באיראן שלוש פעמים, לא השלטון התחלף אלא זהות האנשים שם, ולא מדובר באנשים פרגמטיים או מתונים יותר מקודמיהם. טראמפ מדבר על הסכם שלום בעוד לא מדובר בהסכם שלום שהרי איראן ממשיכה במדיניותה החותרת להשמדת ישראל.
הוא מציין כי "גם באופוזיציה וגם בקואליציה בישראל חושבים שמדובר בהסכם לא טוב ושהסיכוי שטראמפ יצליח להשיג את המטרות של ניטרול הנשק הגרעיני של איראן נמוך מאוד. האיראנים מומחים לבזבוז זמן, להטעיות ורמייה. טראמפ חשב שהוא יודע לנהל מו"מ, אבל הוא לא יודע לנהל מו"מ. אחד הכללים שהוא כתב בספרו הוא לא להראות התלהבות יתר להגיע להסכם, וזה בדיוק מה שהוא עשה".
בשבועות בהם התקיים המו"מ ידעו האיראנים לזהות את כל חולשותיו של טראמפ הלהוט להגיע להסכם לפני בחירות אמצע הקדנציה שאליהן הוא מגיע מעמדה נחותה, כאשר שני שלישים מתנגדים למלחמה, כך שאין סיכוי לחזור למלחמה והאיומים שלו לחזור למלחמה הם איומי סרק. במציאות כזו "הסיכוי שמזכר ההבנות הזה יהיה טוב לישראל ולארה"ב הוא נמוך מאוד".
פרופ' גלבוע מציין גם כי המכות שהונחתו על האיראנים לא ערערו את המשטר שחש בטוח מאוד בעצמו, והמפגינים כבר לא יצאו לרחובות כאשר מדכאי ההפגנות נותרו על כנם. "האיראנים אומרים שהמסמך הזה הוא הכרה של ארה"ב בתבוסה שלה. הם דחו את החתימה כדי שטראמפ לא יגיד שזו מתנה ליום ההולדת שלו...".