גדוד המילואים 'חרב שאול' 1864 של חטיבת 'יזרעאלי' (חטיבה 205) הוקם בשנה וחצי האחרונות כחלק מחטיבות הבזק תחת פיקוד אוגדה 96.
הגדוד, שנועד להעניק יכולת תגובה מהירה במרחבים של בית שאן, עפולה, עמק המעיינות וחבל תענך, נמצא בתקופה אינטנסיבית ביותר של עשייה מבצעית.
במהלך שנתו הראשונה פעל הגדוד בתעסוקה מבצעית מורכבת בחבל בנימין, הוקפץ לחזית המזרחית במסגרת מבצע 'שאגת הארי' ופעל באזור מנשה.
בריאיון מיוחד, מנתח מפקד הגדוד, סא"ל א', את תמונת המצב הביטחונית, את שינוי התפיסה המבצעית בשטח, ואת התהליך הפיקודי המורכב של גיבוש יחידה חדשה מאפס תוך כדי לחימה רציפה בכמה גזרות.
הפעילות בגזרת בנימין בה פעל הגדוד עד לא מכבר השתנתה באופן משמעותי מאז החל מבצע 'שאגת הארי'. סא"ל א' מסביר כי התפיסה החטיבתית מושתתת על מעבר מובהק למגננה אקטיבית והגנה התקפתית בשטח, במטרה להקדים את האויב ולסכל את תשתיות הטרור לפני יציאתן אל הפועל.
הגעתם של כוחות תגבור נוספים אפשרה למפקדי הגדוד והחטיבה לממש את התוכניות המבצעיות הללו בהיקפים נרחבים בהרבה וביוזמה מלאה של הצבא, ללא תלות באירוע מתפרץ כזה או אחר.
סא"ל א' מספק גם דוגמה. "היה לנו אירוע של זריקת אבנים על ציר 443. עשינו מבצע חטיבתי, נכנסנו לכל ששת הכפרים ששולטים על הציר במקביל. היינו שם במשך 72 שעות עד שתפסנו את אותם חשודים ומצאנו לא מעט אמל"ח".
בנוסף, במהלך הפעילות המבצעית, נתקלו לוחמי הגדוד באירועים מורכבים הדורשים קור רוח ותגובה מהירה. האירוע המשמעותי ביותר התרחש במחסום, כאשר שני מחבלים ניסו לבצע פיגוע ולפגוע בכוח. הלוחמים הגיבו במקצועיות, חיסלו מחבל אחד ונטרלו את השני ללא נפגעים לכוחותינו. סא"ל א' מציין לשבח את תפקוד הכוח: "אותו כוח הגיב היטב, חיסל מחבל אחד ותפס את השני ללא נפגעים. הכוח במחסום הפעיל הרבה יצירתיות במשימה, ביצע מספר פעולות שונות שיצרו, בעיניי לפחות, שינוי ניכר במרחב".
המשמעות הפרקטית של תוספת הכוחות אינה מתבטאת רק בטיפול במספר רב יותר של מטרות, אלא בשינוי מוחלט של שיטת הפעולה בשטח. במקום להסתפק בסיורים על הצירים המרכזיים או בקווי המגע, הכוחות המוגברים מאפשרים לצבא לבצע כניסות מאסיביות ושהייה ממושכת בתוך כפרי המרחב, ובכך להעביר את כובד המשקל ישירות אל שטח האויב. "מייצרים הגנה שתופסת איתורים שולטים אל מול צירים מרכזיים. בסוף אנחנו נמצאים כמה שיותר בתוך הכפרים, לא מגינים מהציר עצמו אלא ממרחב האויב".
למרות העובדה שמדובר בסבב מילואים ממושך, שלוחמים רבים כבר אינם סופרים את מספר הפעמים שבהן נקראו לדגל מאז פרוץ הקרבות, רמת המוטיבציה נותרת גבוהה ביותר. "הם הגיעו במוטיבציה מאוד גבוהה והבינו את צו השעה. הם גם באו לעבוד. הם מחפשים את המשימות, הם לא רוצים לשבת ולנוח, אלא לפעול כל הזמן".
ברמה המבצעית והאישית, הפיקוד על הגזרה מחייב דריכות מתמדת וערנות עילאית, שכן כל טעות קטנה או חוסר זיהוי של תנועת אויב עלולים להוביל מיד לפיגוע קשה. מסיבה זו, הגדוד חותר ללא הרף ליזום פעולות מפתיעות ששוברות את השגרה.
"אנחנו חייבים להיות עירניים כל הזמן", אומר א'. "אי זיהוי של תזוזה אחת אצל האויב יכולה להפוך לפיגוע אצלנו. בגלל זה אנחנו מאוד התקפיים. מחפשים מה אפשר ליזום כדי להפתיע את האויב ולא להרגיל אותו לשגרה".
נקודת הציון המשמעותית ביותר בתהליך בנייתו וגיבושו של הגדוד התרחשה כבר במהלך אימון ההקמה שלו. עבור סא"ל א' היה קריטי לחבר את הלוחמים פיזית וערכית אל אזור מגוריהם והגנתם - הגלבוע, עמק המעיינות, בית שאן, עפולה ותענך. הגדוד ביצע מסע מפרך עם ציוד לחימה מלא ברחבי המרחב, שהסתיים ברגעים מרגשים במיוחד שהפכו למודל לחיקוי באוגדה כולה. "בסוף המסע הרמנו אלונקות בכתף שאול. בנקודת הסיום חיכו ללוחמים המשפחות וביצענו טקס קרבי מול הנוף המדהים של העמק . זוהי נקודת ציון מאוד מרגשת בתהליך הגיבוש של הגדוד, בהשראתה מרבית גדודי האוגדה קיימו מסע וטקס דומה, כל אחד בגזרתו", מסכם המג"ד בגאווה.