יש אנשים שעוזבים את העולם, אבל האור שהם הפיצו ממשיך להאיר עוד שנים רבות אחריהם. כזה היה איתן אורבך ז"ל, איש של תורה, עשייה, אהבת אדם ואהבת הארץ, שהקדיש את חייו לחיבור בין אנשים, בין קודש לחול ובין עם ישראל לארצו.
איתן היה דמות יוצאת דופן. במשך למעלה מעשרים שנה ניהל את העלון “עולם קטן" במסירות, במקצועיות ובענווה נדירה. כל מי שפגש בו הכיר את מאור הפנים, את החיוך התמידי ואת היכולת לראות בכל אדם עולם ומלואו. לצד עבודתו הציבורית, היה שותף למיזמים קהילתיים רבים ופעל ללא לאות למען חיזוק התורה, הערכים והחברה הישראלית.
לפני כ-16 שנה עברו איתן ורעייתו נחמה לבית שאן מתוך בחירה אידיאולוגית עמוקה - להיות חלק מבניינה של ארץ ישראל ולהצמיח חיים של תורה ועשייה בפריפריה. במהרה הפכו לחלק בלתי נפרד מהקהילה המקומית. איתן שימש כגבאי, הוביל יוזמות חברתיות, התנדב בגמ"ח "דרכי ציון" ונטל חלק באינספור פעילויות למען תושבי העיר והאזור.
בואו נהפוך את אהבת הארץ של איתן לבית מדרש חי ונושם. לתרומות לחצו כאן>>>
כאשר פרצה המלחמה בשמחת תורה, ורבים מחוואי בקעת הירדן גויסו למילואים, הבין איתן מיד את גודל השעה. החוות החקלאיות, שהפכו בשנים האחרונות לחומת מגן על אדמות המדינה, נותרו חשופות.
איתן לא המתין שיבקשו ממנו. הוא הגיע מיוזמתו, התייצב לשמירה והפך במהרה לדמות מרכזית במערך ההגנה על עשרות חוות בצפון הבקעה.
איתן הקים את פלוגת הגמ"ר בחוות הבקעה והיה מפקד הגמ"ר החוות. החוואים קראו לו "אבא של החוות".
לילות ארוכים של שמירה, השכמה לפני עלות השחר למרעה, שעות שינה בודדות, ולאחר מכן יום עבודה מלא בניהול "עולם קטן" כך נראו חייו במשך שנתיים מפרוץ המלחמה. אך מי שפגש אותו בשטח לא שמע תלונה אחת. רק חיוך, מסירות ותחושת שליחות עמוקה.
הבקעה מילאה את ליבו. האדמה, החקלאות, ההתיישבות והאחריות על המרחבים הפתוחים של ארץ ישראל היו עבורו הרבה יותר ממשימה - הם היו דרך חיים.
בט"ו בכסלו, פנה איתן אל הרב שובאל שושן, חברו הותיק וביקש שיצטרף אליו לשמירה בלילה בחוות הר בזק. במהלך הלילה ישבו השניים שמרו על החווה ודיברו על פרשת השבוע, שילוב טבעי כל כך עבור איתן, שחייו היו חיבור מתמיד בין תורה לעשייה.
בבוקר, בדרכם חזרה מהשמירה בחווה, התהפך הריינג’ר שבו נסעו ואיתן נהרג בתאונה הטרגית.
איתן הותיר אחריו את רעייתו נחמה, חמשת ילדיהם - ציון, דעאל, כרמי, צרי וארגמן - ומשפחה וקהילה שלמות שממשיכות להתגעגע.
אך איתן הותיר גם צוואה.
לא צוואה כתובה, אלא צוואה של חיים. של אהבת תורה. של אהבת הארץ. של אחריות, התנדבות ומסירות.
באחת השמירות בחוות בר דליה, שוחחו עמו אורי ואשחר רוזנפלד על חלום שיש להם - להקים בית מדרש בלב החווה. מקום שבו תורה ועבודת האדמה ייפגשו, שבו בני תורה יגדלו מתוך חיבור עמוק לארץ ישראל ולעשייה חלוצית.
איתן נדלק על הרעיון מיד.
בואו נהפוך את אהבת הארץ של איתן לבית מדרש חי ונושם. לתרומות לחצו כאן>>>
הוא ראה מול עיניו תורה ארץ-ישראלית חיה ונושמת. לא תורה שמסתגרת בין ארבעה קירות בלבד, אלא כזו שיוצאת אל השדות, אל המרעה, אל בניין הארץ ואל האחריות הציבורית. תורה שמחברת שמיים וארץ.
מתוך הרצון להמשיך את דרכו, קם בימים אלו מיזם מיוחד: הקמת ישיבת "אהבת איתן" בחוות בר דליה שבבקעת הירדן.
הישיבה תוקם בבקעת הירדן ותהווה מרכז רוחני עבור תושבי האזור. תלמידיה ישלבו לימוד תורה מעמיק לצד עבודת אדמה, מרעה, נטיעות, בנייה ושמירה על החוות. הם יגדלו להיות בני תורה המחוברים לארץ, לעם ולמדינה, מתוך תחושת שליחות ואחריות לאומית.
בניית המבנה כבר החלה, וקבוצת התלמידים הראשונה כבר נרשמה לקראת פתיחת שערי הישיבה.
נשמח שתהיו שותפים איתנו להגשמת חלומו של איתן, להקמת ישיבה שתצמיח דור חדש, תורה שתחבר בין שמים לארץ.
יחד נצמיח תורה, אהבת הארץ וחלוציות בבקעת הירדן, נמשיך את דרכו של איתן אורבך ז"ל, שחיבר בחייו שמיים וארץ.
בואו נהפוך את אהבת הארץ של איתן לבית מדרש חי ונושם. לתרומות לחצו כאן>>>