דוח הביקורת השנתי של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, על השלטון המקומי, חושף כשלים מערכתיים עמוקים ומתמשכים בשורה של תחומים הנוגעים ישירות לכיסם, לבטיחותם ולפרטיותם של אזרחי ישראל.
הדוח, המציג בדיקות מעמיקות שנערכו ברשויות מקומיות רבות ובמשרדי הממשלה השונים, מצביע על פערים חמורים באכיפת התנועה והחניה, הזנחה של שירותי הרווחה דווקא בשעת חירום, חוסר איזון קיצוני ומסוכן בפרויקטים של התחדשות עירונית וכישלון חרוץ ביישום הרפורמה שאמורה הייתה להסדיר את רישוי העסקים בישראל.
אחד הפרקים המרכזיים והמדאיגים בדוח עוסק בשימוש ההולך וגובר במצלמות לאכיפת דיני תעבורה על ידי הרשויות המקומיות, כלי שהמבקר מעלה חשש שפוגע פגיעה בזכויות יסוד.
אנגלמן מבהיר בהקשר זה כי "השימוש של הרשויות המקומיות במצלמות לאכיפת דיני חניה ונת"צים מייעל את האכיפה, אולם הוא עלול לפגוע בפרטיות של עוברי הדרך, ולכן מחייב בחינה זהירה ושימוש מידתי ומוגבל".
הביקורת העלתה כי מתוך 38 רשויות מקומיות שיש בתחומן נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים), רק שש רשויות בלבד פרסמו באופן רשמי כי הן אוכפות עבירות אלו באמצעות מצלמות.
לצד החשש מפגיעה בפרטיות, חושף הדוח מחדלי בקרה חמורים בניהול מערכי המצלמות הללו. בשנת 2024 לבדה הפיקו הרשויות שנבדקו כ-121,000 דוחות חניה ונת"ץ, שערכם הכספי הכולל עומד על כ-44 מיליון ש"ח. עיריית הרצליה הובילה את הרשימה עם 81,026 דוחות בשווי של כ-28.2 מיליון ש"ח, אחריה עיריית רמת גן עם 36,192 דוחות בשווי של כ-14.3 מיליון ש"ח, עיריית חדרה עם 3,651 דוחות בשווי כ-1.2 מיליון ש"ח, והמועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה עם 493 דוחות בשווי כ-119,000 ש"ח.
חרף היקפי הגבייה הנרחבים, הביקורת מצאה כי המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה, שהפסיקה לחלוטין את האכיפה במרץ 2024, המשיכה לתעד את המרחב הציבורי בכל שעות היממה לצרכי ביטחון ושמרה את הצילומים למשך 21 יום בניגוד להנחיות המאפשרות 10 ימי עבודה בלבד, תוך שמירה על איכות צילום המאפשרת זיהוי מלא של עוברי דרך ללא טשטוש. ליקוי חמור דומה של אי-טשטוש וזיהוי אזרחים על ידי פקחים נמצא גם בעיריית רמת גן.
בנוסף, נחשפה הפקרות מוחלטת ברישום ובקרה של מחיקת צילומים מהמערכות: עיריית רמת גן מחקה לא פחות מכ-256,000 אירועים חשודים כעבירות מבלי לתעד כלל את סיבת המחיקה, בעוד שבחדרה נמחקו 1,198 אירועים תחת הנימוק העמום "אחר".
פרק נוסף במסמך מוקדש למצבן המדורדר של המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, אשר נדרשו להתמודד עם השלכותיה הדרמטיות של המערכה הצבאית. המבקר מציין בהקשר זה כי "אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם המחישו את חשיבות תפקידם של העובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים. הביקורת העלתה כי קיים קושי מערכתי בגיוס ובשימור של עו"סים, וכי ברשויות שנבדקו היה מוטל על העו"סים עומס כבד במיוחד של תיקים, עומס שאף התגבר מאז פרוץ המלחמה".
הדוח קובע כי משרד הרווחה נדרש לפעול בדחיפות בשיתוף הרשויות למציאת דרכים לשימור העובדים הסוציאליים ולהשלים בהקדם את קביעת מכסת התיקים המרבית שמועברת לטיפולם, במיוחד לאור הגידול הצפוי בביקוש לשירותי רווחה בקרב התושבים.
בתחום הנדל"ן, המיגון והמוכנות לאסונות, הדוח מציג תמונה עגומה של חוסר איזון גיאוגרפי חריף בפרויקטים של פינוי-בינוי והתחדשות עירונית, המונעים משיקולים כלכליים. "התחדשות עירונית היא כלי אסטרטגי לקביעת מדיניות בתחום התכנון והבנייה, בייחוד לנוכח הגידול המהיר באוכלוסיית המדינה והצורך הגובר ביחידות דיור איכותיות וממוגנות בפני פגיעות ונזקים מרעידות אדמה ומירי רקטות וטילים".
למרות זאת, הביקורת מעלה כי 58% מכלל המיזמים בישראל (472 מתוך 814) מקודמים ומבוצעים במחוזות המרכז ותל אביב בלבד. מנגד, ביישובים הנמצאים באזורים המועדים ביותר לרעידות אדמה חזקות ולסכנות ביטחוניות חמורות - בהם בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה - אושרו תוכניות על הנייר אך בפועל הוצאו אפס היתרי בנייה. בנוסף, חרף המלצות עבר של המבקר, משרד ראש הממשלה, רמ"י, מינהל התכנון והרשות להתחדשות טרם הכינו תוכנית לאומית אחודה שתייצר תנאים ותמריצים לקידום פרויקטים באזורים שבהם אין כדאיות כלכלית טבעית.