צבא יהודי מנצח

עשרות ראשי ישיבות ומכינות יצאו בקול ברור וצלול, נגד פיילוט השריון, ההסכמה מקיר לקיר, מרבני הקו עד לרבני הקיבוץ הדתי.

בכך הם מצטרפים למאות רבות של מלש"בים בני ישיבות ומכינות שהגישו מכתב לרמטכ"ל לא מזמן, בו הם מביעים מסר נחרץ כי לא יהיו בחיל השריון באם יכנע הצבא לארגוני הפמינזם הרדיקלי וישלב נשים בכח המתמרן. ברכות לרבנים ולנוער אמיץ זה על עמידתם האיתנה על קדושת המחנה.

דובר צה"ל מתפתל בניסוחים חלקלקים, הרמטכ"ל מדבר על צורך מבצעי של ממש ועל צבא העם, כל אלה מילים מכובסות לכניעה לבג"ץ, האייתולות עם הגלימות שכופים נגד ההלכה ונגד הפקודה. לא ניתן להרוס את הצבא, יש ערך אחד מוביל- הניצחון.

מה הבעיה שואלים אותנו?

איסור יחוד: יש הטוענים כי בשעת מלחמה ההלכה נדחקת לאחור כפי שהותר ללוחם להקל בסיטואציות מסוימות בשעת הקרב, אך נושא יחוד חמור ביותר גם אם אין חשש לעבירה בפועל, עצם הסיטואציה של שהות צפופה כל כך אסורה ומסוכנת.

הרהורים: איננו מלאכים, ובעת השהיה במחנה עלולים דווקא להתגבר הצדדים הנמוכים שבנפש האדם כפי שכתב הרמב"ן בכמה מקומות על התורה.

על החייל להתרכז במשימתו הבלעדית-לנצח בקרב ואל לו להיות מוטרד במלחמת היצר, קשה לשמור 24/7 על אווירה רצינית ,הסחת הדעת ממלחמת ה' למלחמת היצר היא צרה צרורה.

כבוד הנשים: לא אחת העידו לוחמים כי השיח סביב חיילות מד"גיות, מדריכות ירי, פרמדיקיות וכדו' הוא שיח נמוך ומשפיל, הדיבור מאחורי גבן ולעיתים בפניהן הוא גס ומביש, האם נוכל להיות שותפים להשפלת כבוד אחיותינו? מה גם שלא אחת גולשים מדיבורים למעשים מגונים והטרדות נוראיות.

לצערנו מצטברות עדויות קשות של אפילו מעשים של עבירה תוך כדי לחימה בשטח אויב.

פתאום מצ"ח לא חוקר וארגוני הנשים שותקים.

אם ארגוני הנשים ושוחרי השוויון לא צועקים על זה יש חשד גדול שלא טובת הנשים בראש מעיינם..

אם הם מחשים, אנחנו נזעק בקול: איה כבוד אחיותינו? להפוך את החיילת לאובייקט לשיחה שפלה?

זה לא מוסרי וזה לא אנושי וזה לא יהודי!

סילוק השכינה: התורה מתבטאת באופן ברור כי השכינה מתהלכת בקרב מחננו. אנחנו צריכים את השכינה איתנו בנמר ובטנק, וכשיש נשים וגברים יחד באופן לא צנוע אומרת התורה " .. ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך" כל מקום שיש ערווה יש סילוק שכינה.(ראה רש"י שם).

בזמן הלחימה שתקנו ואולי לא היה נכון להחריש, כי לא הגענו להכרעה באף גזרה.

עכשיו צריך לחזור אל הראשונות, הצבא שלנו מנצח בזכות סייעתא דשמיא, האלשיך הקדוש מסביר שלכן התורה משתמשת בביטוי "מחניך" לשון רבים, כי שתי מחנות חופפים מחנה הלוחמים ומעליו ובתוכו מחנה השכינה.

השבעה באוקטובר לימד אותנו שאסור לתת לקונספציות להשתלט ולהשתיק את החשיבה הישרה, השתיקה עלתה לנו בדם.

המהלך של הראשי הישיבות והמכינות הוא מסר לדורות, הפסקנו לשתוק, החזרנו את השפיות והצניעות למחנה. צבא פרוגרסיבי מפסיד, צבא יהודי מנצח.