בירושלים התקיים כנס דייני בתי הדין לממונות ה־21, שעסק השנה בשאלת הצמדת חובות למדד.
הכנס נערך כבכל שנה על ידי מכון משפטי ארץ, רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית, במסגרת הכנס השנתי של עמותת הליכות עם ישראל בראשות הרב ד"ר רצון ערוסי.
הכנס הפגיש עשרות מדייני בתי הדין לממונות, לדיון באחת הסוגיות מעסיקות את הדיינים. ייחודו של הכינוס הוא בשילוב בין עיסוק בשאלות מעשיות הנוגעות למפגש שבין דיני הממונות לבין המציאות הכלכלית המודרנית ולחוקי המדינה, מתוך ניסיון לגבש מדיניות הלכתית אחידה בבתי הדין הפרטיים לממונות.
במהלך השנים עסקו משתתפי הכנס בנושאים מרכזיים כגון גרמא, ערעור, הוצאות משפט, פשרה, עד מומחה ועוד. הדיונים וההכרעות שהתגבשו בכינוסים אלו השפיעו על מדיניותם של בתי דין רבים ונועדו לתת מענה לאתגרים העומדים בפני מערכת המשפט התורנית בימינו.
ייחודיות נוספת של הכנס היא המפגש בין דיינים ותיקים לדיינים צעירים יותר. לצד אבות בתי דין ודיינים בעלי ניסיון רב משתתפים גם דיינים צעירים ואברכים מכוללי הדיינות. בראשות הדיון ישבו הרב יעקב אריאל, הרב שלמה אישון, הרב ציון לוז והרב איגרא, שנטלו חלק בדיונים והשתתפו בהם באופן פעיל.
נושא הכנס השנה היה הצמדת חיובים למדד: האם בתי הדין רשאים להצמיד חובות למדד כדי לשמור על ערכם הריאלי, או שמא יש בכך חשש לאיסור ריבית. הרב הלל גפן, חוקר במכון משפטי ארץ, הציג נייר עמדה בעניין, ולאחר מכן התקיים דיון בין המשתתפים.
הרב ציון לוז, דיין בית הדין הרבני הגדול, שכתב פסק דין מקיף בנושא, תמך באופן עקרוני בהצמדה למדד כאשר החייב לא שילם את חובו בזמן, שלא בתום לב. הרב לוז הדגיש כי על הדיינים להביא בחשבון לא רק את החשש מאיסור ריבית, אלא גם את הפגיעה במי שחובו לא שולם בזמן וכספו נשחק. לדברי הרב לוז, הימנעות מהצמדה כאשר הדבר מותר, אינה החמרה בדיני ריבית, אלא הקלה בדיני גזל של מי שכספו נשחק.