סגנית שר החוץ, חברת הכנסת שרן השכל, מתארחת באולפן ערוץ 7 לשיחה אישית על ציר חייה הנע בין עשייה ציבורית אינטנסיבית, תפיסת עולם ימנית-ליברלית מובהקת, ואימהות לשלוש בנות קטנות, שנולדו לאחר מסע ארוך.
השכל, שגדלה בכפר סבא לאחר שנולדה בקנדה במהלך שהות קצרת מועד של הוריה שם, מגדירה את עצמה כחלק בלתי נפרד מדור שאינו מוכן עוד להיכנע למגזריות.
מתוך תפיסה זו, חברת הכנסת השכל מביעה כאב עמוק נוכח השיח המפלג המובל על ידי קצוות פוליטיים שונים, ומבקרת בחריפות חברי כנסת המלבים את השד העדתי. השכל מציינת כיצד היא עדה למחזות שבהם נציגי ציבור פונים לחלקים בעם בצעקות והאשמות היסטוריות, כשהם מכריזים: "אני אלמד אתכם משהו".
בעיניה, מדובר בגישה הרסנית הפוגעת בדור העתיד ובילדים שנולדו לתוך משפחות מעורבות, שאינם צריכים לשאת את משקעי העבר או לשלם מחיר פוליטי וחברתי על מאבקים ישנים.
הצורך לעמוד בחזית ולהגן על המדינה ליווה את השכל עוד מצעירותה, כאשר בחרה להתגייס לפני כ-24 שנים לשירות קרבי כלוחמת במשמר הגבול. על אף שנתוניה האישיים ושליטתה בשפות האנגלית והצרפתית ייעדו אותה לתפקידים נחשבים בחיל המודיעין, היא סירבה לשבת בעורף בעיצומה של האינתיפאדה השנייה.
"ידעתי שאני נמצאת תפקיד קרבי ורציתי להרגיש שאני עושה ככל יכולתי בתוך הצבא כדי לשמור על המדינה שלי"ף היא מדגישה.
המפגש עם המורכבות הדתית והמגזרית בשירות הצבאי לימד את השכל כי פתרונות מעשיים תמיד נמצאים בהישג יד כאשר קיימת נכונות הדדית. היא מספרת על שירותה לצד לוחמים ולוחמות דתיים שומרי נגיעה, ומציינת כי המערכת ידעה להתאים את עצמה, לאפשר תפילות שלוש פעמים ביום ולשמור על מרחב מכבד לכולם.
ניסיון זה הוביל אותה לנסות ולפתור את אחד המשברים הפוליטיים והחברתיים המורכבים ביותר בישראל - סביב חוק הגיוס. השכל, אשר נאבקת חודשים ארוכים למניעת חוק גיוס שאינו שוויוני, הציגה תוכנית סדורה וכתובה המכונה "ישיבות גבול". מטרת התוכנית היא לספק לצה"ל את כוח האדם הלוחם הנחוץ לו, המוערך בכ-17 אלף חיילים נוספים, תוך שמירה על אורח החיים והבועה החרדית עבור בחורי הישיבות.
לפי המתווה שהציעה השכל, לאורך גבולות המדינה - במרווחים של עשרה עד חמישה עשר קילומטרים - יוקמו ישיבות חרדיות ייעודיות השייכות לחסידויות וזרמים שונים, דוגמת ישיבת ויז'ניץ במטולה, ישיבת גור בקריית שמונה, וישיבה ליטאית בצפון רמת הגולן, לצד ישיבה נוספת בחברון שתופקד על משימות הביטחון השוטף באזור. הישיבות הללו יתנהלו תחת הנהגת הרבנים המקומיים ועם הקפדה מלאה על כשרות ואורח חיים חרדי, כאשר הבחורים יקבלו על עצמם את משימות הגנת הגבולות באמצעות תצפיות, איסוף מודיעין וסיורים.
התוכנית מחלקת את בחורי הישיבה לשלושה שלישים: השליש הראשון, המורכב מתלמידי חכמים מובהקים שעוסקים בתורה שמונה עד שתים עשרה שעות ביום, יבצעו תורנויות קלות בלבד במטבח ובאפסנאות. השליש השני, המעוניין לשלב לימוד של ארבע שעות ביום עם חיזוק אישי, יקדיש את שאר הזמן למשימות שמירה ואיסוף מודיעין. השליש האחרון יבצע משמרות מלאות במתכונת מבצעית של שמונה-שמונה או שתים עשרה-שתים עשרה, ויגן את הגבולות מפני חדירת מחבלים והברחות נשק.
על אף הפוטנציאל הגדול לייצור גשר חברתי, השכל מביעה אכזבה מכך שההנהגה החרדית סירבה למתווה.
היכולת לתמרן בין משימות מורכבות ולא לוותר על אף זירה מאפיינת את השכל גם בחייה האישיים. היא נשואה ליואל ואם לשלוש בנות קטנות. בדרך להרחבת המשפחה עברה מסע מטלטל. במשך חמש שנים עברו בני הזוג טיפולי פוריות מורכבים ומפרכים עד להולדת בתם הבכורה, יעל.
השכל בחרה בתחילה לשמור על פרטיותה, אך בהמשך החליטה לחשוף את סיפורה האישי במטרה להעניק כוח לנשים רבות המתמודדות עם תחושות אשמה וכישלון דומות. היא קוראת לנשים לא להתמודד עם הקושי לבדן, לשתף את הסביבה הקרובה ולשאוב כוחות מהמשפחה ומהחברות כדי להמשיך להילחם עד להצלחה.
זמן קצר לאחר מכן, נכנסה השכל שוב לסבב טיפולים אינטנסיבי, שהסתיים בהפתעה גמורה כאשר בבדיקת אולטרסאונד שגרתית גילה הרופא כי היא נושאת ברחמה תאומות. השכל משחזרת בהומור כיצד ביקשה מהרופא לתעד את שתי העוברות בתמונה אחת משותפת, כדי שבעלה יאמין לבשורה המשמחת.
השילוב בין אימהות לתאומות ותינוקת לבין קריירה פרלמנטרית תובענית דרש מהשכל הרבה יכולת תימרון. למרות חוסר השינה המצטבר והמחלות הכפולות המאפיינות גידול תאומות, השכל מקפידה לא לוותר על מקומה בחיי בנותיה, ואוספת אותן מהגנים פעמיים בשבוע באמצעות אופניים. היא מביעה תקווה כי אורח חייה והתעקשותה להצטיין בשתי החזיתות ישמשו השראה לבנותיה ולנשים צעירות אחרות, ויוכיחו להן שנשים מסוגלות להשיג כל מטרה ולהשתלב בעמדות הנהגה מבלי לוותר על התא המשפחתי.
רגישותה של השכל לסוגיות נשים מורכבות באה לידי ביטוי גם בפעילותה הפרלמנטרית, כאשר יזמה ככנס תקדימי ואמיץ במשכן הכנסת שעסק בנושא הרגיש והמושתק של לידות שקטות. השכל בחרה לחשוף באותו מעמד חוויה אישית כואבת של אובדן עובר שעברה בעצמה מספר חודשים לפני הריון התאומות שלה.
היא מציינת לטובה את פריצת הדרך הרפואית והחברתית הכוללת כיום פרוטוקולים מסודרים בבתי החולים, מרפאות ייעודיות לעיבוד טראומה, וכן את בית ההחלמה הייחודי של ארגון "יד שרה" המאפשר לנשים שעברו לידה שקטה למצוא מרחב מוגן להתחזקות לפני חזרתן לשגרה המשפחתית.
במבט אל העתיד הפוליטי של מדינת ישראל, חברת הכנסת שרן השכל אינה מפתחת אשליות לגבי מורכבות התקופה הנוכחית ומגדירה את מצבה האישי כקשוח ומאתגר במיוחד. כאישה בעלת תפיסת עולם ימנית אידיאולוגית עמוקה, המאמינה באחיזה באדמת ישראל, בריבונות, בהכרעה צבאית ברורה ובכלכלה קפיטליסטית וליברלית המקילה על העצמאים ועל המגזר העסקי באמצעות הפחתת רגולציה ומיסים, היא מוצאת את עצמה כיום במציאות שבה היא "נעדרת בית פוליטי".
השכל מותחת ביקורת נוקבת על המערכת הפוליטית הנוכחית בימין, אשר מונעת לשיטתה מחרמות, מאינטרסים פרסונליים ומרעל פוליטי המפלג את החברה הישראלית ומחליש אותה מבפנים מול אויביה.
היא מעריכה כי קיים בציבור הישראלי קהל יעד משמעותי השווה כעשרה מנדטים אשר מזדהה עם ערכי הימין הליברלי והאחדות האמיתית, ומצהירה על כוונתה להמשיך להילחם ולפעול במרץ כדי לבנות עבורם מסגרת פוליטית ראויה שתשחרר את המדינה מהמאבקים האישיים ותתמקד בערכים, בביטחון ובכלכלה.