בג"ץ דן הבוקר (חמישי) בעתירות המבקשות לפסול את ההצבעה שבה נבחר עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה.
במוקד הדיון עומדות הטענות כי חברי כנסת מהליכוד נדרשו לתעד את הצבעתם מאחורי הפרגוד, באופן שפגע בחשאיות ההצבעה, וכן הטענה כי ראבילו מצוי בניגוד עניינים בשל היותו עורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ראבילו נבחר לפני כשבועיים בבחירות חשאיות במליאת הכנסת. בסיבוב הראשון קיבל השופט בדימוס יוסף אלרון 60 קולות לעומת 57 לראבילו, אך לאחר שאיש מהם לא השיג רוב של 61 חברי כנסת נערך סיבוב שני, שבו זכה ראבילו ב-61 קולות לעומת 57 לאלרון.
במהלך הדיון התמקדו השופטים בשאלת הפגיעה האפשרית בחשאיות ההצבעה ובהשלכותיה. השופט נעם סולברג הבהיר כי זו תהיה ליבת הדיון, בעוד השופטת רות רונן תהתה אם כל צילום בקלפי מוביל בהכרח לפסילת הבחירות והעלתה את האפשרות שחברי הכנסת ששינו את הצבעתם בין הסיבובים פשוט שינו את דעתם.
נציגי העותרים טענו כי תיעוד ההצבעה בסיבוב השני נועד לשמש "מבחן נאמנות", וכי העובדה שהתיעוד לא התרחש בסיבוב הראשון מחזקת את הטענה שניתנה הנחיה לצלם. הם הוסיפו כי יש לקבוע כלל האוסר הכנסת מצלמות לקלפי, מאחר שתיעוד ההצבעה יוצר לדבריהם לחץ קבוצתי הפוגע בעקרון החשאיות.
השופטת רות רונן תהתה אם העובדה ששבעה חברי כנסת תיעדו את עצמם רק בסיבוב השני עשויה לשמש אינדיקציה לקיומה של הנחיה. מנגד, נציגת הייעוץ המשפטי לכנסת השיבה כי עצם התיעוד אינו מוכיח שניתנה הנחיה, וכי לאחר בדיקה עם הגורמים הרלוונטיים לא נמצאה ראיה לטענה, מעבר לשמועות.
השופטות רות רונן וגילה כנפי-שטייניץ הקשו גם על טענת ניגוד העניינים נגד ראבילו ושאלו מדוע אין להסתפק בהסדר ניגוד עניינים שיגביל את עיסוקו בנושאים מסוימים. ראבילו טען בתשובתו כי בהתאם לדין ולהסדר ניגוד העניינים יוכל למלא את תפקיד מבקר המדינה, אף שהיה עורך דינו של נתניהו ועבד במשרדו של עו"ד דוד שמרון.
במהלך הדיון הוצאה ח"כ טלי גוטליב מאולם בית המשפט לאחר שהפריעה לדיון בפעם השלישית, לאחר שקודם לכן הזהיר אותה השופט סולברג כי מדובר ב"אזהרה אחרונה". השופטת רונן ציינה גם כי פסילת הבחירות בשל הפרת חשאיות עלולה ליצור תמריץ לסיכול בחירות בעתיד, בעוד נציגי העותרים טענו כי במקרה הנוכחי מדובר באירוע רחב היקף המצדיק את פסילת ההליך.