הניסיון לפענח את המראות הקשים מהפגנת 'הפלג הירושלמי' אתמול בצומת גהה מבעד למשקפיים משפטיים טהורים הוא משימה יומרנית, אולי אפילו מיתממת.
בחור ישיבה צעיר, שפניו מכוסות בדם, עומד בלב האספלט הרותח ומציב מראה נוקבת בפני מערכת שלמה שאבדה את מצפנה הניטרלי.
אפשר להתווכח על שאלת הלגיטימיות של חסימת עורקי תחבורה מרכזיים בשם זכות המחאה אך כאשר כוחות הביטחון מפעילים אלימות כה ברוטאלית, משליכים רימוני הלם, משתוללים על גופם של מפגינים וקורעים בגדיהם, מתעוררת השאלה המטרידה מכולן: האם אכן מלחמת אחים כבר כאן. האם הקרע בין המגזרים הפך לאל-חזור.
אי אפשר שלא להפנות את המבט הנוקב ישירות אל לשכת היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה. זו אותה יועצת שטבעה בקולקטיב הישראלי את המושג המכובס "מחאה אפקטיבית", והעניקה לגיטימציה משפטית וממסדית להפרעות סדר קשות ולחסימות נתיבי איילון, כל עוד הן שירתו את האג'נדה הנכונה של מתנגדי הרפורמה המשפטית.
קשה שלא לתהות, במידה רבה של ציניות מוצדקת, כיצד הייתה מגיבה אותה מערכת משפטית לו אלימות שלוחת רסן כזו הייתה מופנית כלפי המפגינים בקפלן.
האם גם אז היינו נתקלים בשתיקה הרועמת של לשכת היועצת או שמא היינו עדים לגינויים תקיפים ולוועדות חקירה דחופות. אלא שבמדינת קפלן חלים חוקים אחרים, והאפליה הזו זועקת לשמים.
כאשר המערכת פועלת על בסיס זהות המפגין ולא על בסיס מהות העבירה, היא מאבדת את הלגיטימציה הציבורית שלה.
השוטרים בשטח, הניזונים מהסתה פרועה ומתמשכת שמסמנת את המגזר החרדי כאויב, מבינים היטב את הרמזים ומגיעים לקו האש עם מטען עודף של זעם, המתרגם לאובדן עשתונות טוטאלי.
הגיעה העת שהיועצת המשפטית לממשלה ומפקדי המשטרה יפנימו: מלחמת אחים כבר כאן. תעצרו. פשוט תעצרו.
הכותב הוא הפרשן הפוליטי של עיתון 'המבשר'