יש ניגון חסידי של זמר אמריקאי פופולרי בשם אברהם מרדכי שוורץ שנדבק אליי השבוע ולא הרפה. המילים הן מילותיו של החתם סופר על הפסוק "מעשה חושב יעשה אותה כרובים": רמז לאגדם שמעשה חושב ומחשבתו הקדושה עושה אותו ככרובים עליונים, מלאכי עליון.
במבט ראשון, זה נשמע כמו דבר תורה על קדושת המחשבה. במבט שני, זו תביעה אקטואלית ביותר. החתם סופר לא מדבר על האדם בשעה שהוא רגוע, בבית המדרש, אחרי תפילה יפה או לימוד סוגיה עמוקה עם חברותא. הוא מדבר על המחשבה עצמה ברגע של שגרה ואפילו בשעה של ויכוח סוער. זהו המקום הפנימי ביותר, שאיש אינו רואה ואיש אינו שומע. שם, בדיוק שם, נמצא המבחן של הימים הללו.
הציבור הדתי-חרדי מפולג בשאלת הגיוס. יש ששלחו בנים לקרב, יש ששלחו בנים לבית המדרש ויש שמשלבים בין שניהם. יש הרואים במדים את פסגת השליחות, ויש הרואים בקידוש הזמן כולו ללימוד התורה את חומת המגן של העם היהודי. אלו ואלו מדברים בשם אהבת תורה ואהבת ישראל, והכאב של שניהם אמיתי.
אינני מבקש לטשטש את המחלוקת. היא עמוקה, כואבת ונוגעת בעצבים החשופים ביותר של החברה הישראלית. אבל החתם סופר מבקש מאיתנו לשאול שאלה קודמת: מה אנחנו חושבים על מי שחולק עלינו? האם מי שתובע גיוס חרדים בהכרח מזלזל בתורה? האם מי שמגן על עולם הישיבות בהכרח אדיש לחיילים שבחזית? האם שופט, שוטר, פוליטיקאי או פרשן שנמצא בצד השני של המתרס הוא בהכרח אויב?
קל מאוד לנהל מלחמה נגד קריקטורה. הרבה יותר קשה לנהל מחלוקת מול בן אנוש, עם כאב אמיתי, אמונה אמיתית ודאגה אמיתית לעם ישראל.
כאן נכנס לתמונה "מעשה חושב". המחשבה משפיעה לא פחות מהמעשה עצמו. לא רק מה אמרת, לא רק מה צייצת ואפילו לא איך הצבעת, אלא מה אתה חושב באמת על האחר. האם הרשית לעצמך להפוך ציבור שלם לאויב. האם נתת לכעס ולשנאה להשתלט על מחשבותיך. האם המאבק הצודק שלך טימא בדרך את הלב הטהור שלך.
אפשר וחובה להיאבק על ערכים. אבל דווקא בשעת מאבק, המחשבה מוכרחה להישאר גבוהה, נקייה, יהודית. כי לפני שהאדם מנצח בוויכוח, הוא צריך לבדוק שלא הפסיד את עצמו.
אולי לכן החתם סופר מדבר דווקא על כרובים. הכרובים אינם סמל של כוחנות, אלא של קרבה: "ופניהם איש אל אחיו". גם בקודש הקודשים, במקום הגבוה ביותר, המבט מופנה אל הזולת.
אם נצליח להילחם על האמת מבלי למחוק את האדם שמולנו ומבלי לזלזל בכאב שמולנו; אם נצליח להתווכח בחריפות בלי לוותר על מחשבה של כבוד - אולי נזכה במשהו מן המדרגה הגבוהה הזו: ככרובים עליונים, מלאכי עליון.
ועד אז, כדאי לכם להקשיב לשיר המופלא הזה:
הכותב הוא העורך הראשי של השבועון החרדי "בקהילה"