מרבית העובדים שנפלטו ממעגל העבודה במהלך מבצע "שאגת הארי" אינם מתמודדים עם פגיעה תעסוקתית לראשונה.
דוח מחקרי מיוחד של שירות התעסוקה, הבוחן את דפוסי שוק העבודה לאורך שורת אירועי החירום בשש השנים האחרונות, מגלה כי ברוב המקרים מדובר באותם אנשים שנפגעו כבר במשברי הקורונה, במלחמת "חרבות ברזל" ובמבצע "עם כלביא".
הממצא המרכזי של הדוח מוגדר כ"תופעת הדלת המסתובבת". לפי המחקר, לא רק שאותן אוכלוסיות נחשפות פעם אחר פעם לפגיעה תעסוקתית, אלא שבמקרים רבים אלו אותם עובדים עצמם שנרשמים שוב ושוב כדורשי עבודה בכל משבר חדש.
נשים בולטות במיוחד בממצאים. לפי הדוח, 71.3% מהנשים שנפלטו ממעגל העבודה במהלך "שאגת הארי" נפלטו לפחות פעם נוספת באחד מאירועי החירום בשש השנים האחרונות, ומחציתן חוו לפחות שלוש יציאות משוק העבודה באותה תקופה. עוד נמצא כי במהלך מרץ עלה מספר דורשות העבודה ב-173%, לעומת עלייה של 131% בלבד בקרב גברים.
גם בחלוקה לפי מקצועות עולה תמונה דומה. 78% מהמטפלים האישיים שנרשמו כדורשי עבודה במהלך המבצע כבר חוו פגיעה באירוע חירום קודם, וכך גם 75% מעובדי המכירות. במקביל זינק מספר דורשי העבודה בקרב נותני שירותים אישיים, ובהם מלצרים ומוזגי משקאות, בכ-661% לעומת התקופה שקדמה למבצע. עליות חדות נרשמו גם בקרב מטפלים בילדים וסייעים, פקידים וקלדנים ועובדי ספורט וכושר.
לצד הפגיעה החוזרת באוכלוסיות מסוימות, הדוח מצביע גם על מגמה מעודדת: שוק העבודה הישראלי מתאושש ממשברים בקצב הולך וגובר. בעוד שלאחר משבר הקורונה נדרשו כשנתיים כדי לחזור להיקף דורשי העבודה שלפני המשבר, לאחר מלחמת "חרבות ברזל" נמשכה ההתאוששות כשנה, לאחר מבצע "עם כלביא" כארבעה חודשים בלבד, וב"שאגת הארי" כבר חודשיים לאחר סיום המבצע ירד מספר דורשי העבודה בכ-54% מהשיא שנרשם במהלך הלחימה.
במספרים מדובר בירידה של כ-216 אלף דורשי עבודה בתוך חודשיים בלבד. מספר דורשי העבודה ירד מכ-395.6 אלף בשיא המשבר לכ-180 אלף בסוף מאי, נתון המתקרב לרמת הבסיס של כ-155 אלף דורשי עבודה שנרשמו ערב המבצע.
המחקר מייחס חשיבות רבה גם להתפשטות העבודה מרחוק. בהשוואה בין תקופת הקורונה לבין "שאגת הארי" נמצא כי ככל שמקצוע מאפשר עבודה היברידית או מרחוק, כך קטן הסיכוי של העובדים בו להיפלט ממעגל העבודה בעת חירום. לעומת זאת, מקצועות המבוססים על קבלת קהל, התקהלות או עבודת שטח נותרו הפגיעים ביותר להגבלות ולצמצום הפעילות המשקית.
החוקרים מציינים כי העבודה מרחוק הפכה למעשה ל"מנגנון חיסון" תעסוקתי. מקצועות בתחומי טכנולוגיות המידע, שבהם שיעור העבודה מרחוק גבוה, נפגעו פחות באופן משמעותי לעומת מקצועות טיפול, מכירות ושירותים אישיים, שבהם האפשרות לעבוד מהבית מוגבלת.
בשירות התעסוקה מזהירים כי לתופעת הפגיעה החוזרת יש השלכות מצטברות שאינן מסתיימות באובדן הכנסה זמני. לפי הדוח, עובדים שנפלטים שוב ושוב ממעגל העבודה נפגעים גם בצבירה הפנסיונית, בוותק התעסוקתי, בזכויות הסוציאליות ובביטחון התעסוקתי שלהם לאורך שנים.
על רקע הממצאים קורא שירות התעסוקה לבחון מחדש את מודל החל"ת הנהוג בישראל. לטענת עורכי המחקר, מתן חל"ת גורף בעת משבר מספק אמנם רשת ביטחון מיידית, אך עלול גם לעודד יציאה רחבה ממעגל העבודה ולהעמיק את הפגיעה דווקא באוכלוסיות שנפגעות שוב ושוב.
בין ההמלצות שמציג הדוח נכללות בחינת מודל של חל"ת גמיש שיאפשר עבודה חלקית לצד השלמת הכנסה מהמדינה, חלוקת תקופת החל"ת בין בני זוג, והרחבת השימוש בעבודה מרחוק כחלק ממדיניות קבועה להתמודדות עם משברים עתידיים.
מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, אמרה כי, "ממצאי הדוח חושפים תופעת 'דלת המסתובבת' מדאיגה, ולא רק באותן קבוצות אוכלוסייה הפגיעות במצבי משבר, אלא באותם אנשים ממש, שוב ושוב. מציאות זו גובה מחיר כבד - פגיעה מצטברת בזכויות סוציאליות, בביטחון התעסוקתי ובחיסכון הפנסיוני לאורך שנים. הממצאים החוזרים מלמדים שאין עוד מקום להמתין למשבר הבא. עלינו לפעול כבר עכשיו לבחינה מחודשת של רשתות הביטחון הקיימות, ולשקול אימוץ מודלים מתקדמים של חל"ת גמיש, המשלבים עבודה חלקית והרחבת יכולת העבודה מרחוק. זוהי הדרך לבנות חוסן כלכלי ותעסוקתי אמיתי לכלל אזרחי ישראל, הן בעת משבר והן לאחריו".