במהלך כנס ארכיאולוגיה ושימור אתרים ביהודה ושומרון נחשפה תגלית ארכיאולוגית יוצאת דופן במערת המכפלה בחברון, שהובילה חוקרים למסע מחקר חוצה יבשות ולחשיפת קשר אפשרי בין האתר לבין בית המלוכה הספרדי במאה ה-12.
המחקר החל בבחינת סימני סתתים באולם יצחק שבמערת המכפלה, מבנה מהתקופה הצלבנית המשמש כיום לתפילת מוסלמים.
במהלך השנים האחרונות תועדו במקום קרוב ל-200 סימני סתתים, אולם אחד מהם, סימן נדיר בצורת ראש ציפור, משך את תשומת לב החוקרים.
החוקרים חיים שקולניק מקמ"ט ארכיאולוגיה וגרשון בר-כוכבא ממכללת אורות ישראל ומכללת אפרתה לא מצאו מקבילה לסימן בשום אתר בארץ ישראל או במבנים אחרים ברחבי הממלכה הצלבנית.
החיפוש אחר מקור הסמל הוביל לבסוף לעיר לאון שבצפון-מערב ספרד, שם התגלה אותו סימן בדיוק במספר כנסיות ומבנים נוספים מהמאה ה-12.
לדברי החוקרים, באותה תקופה שלטה בלאון המלכה אוראקה, שנחשבה לאחת הנשים החזקות באירופה של ימי הביניים. לפי מקורות היסטוריים, היא ראתה עצמה כממשיכת דרכה של שרה אמנו ופיתחה זיקה רוחנית לסיפורי האבות. בתה, סנצ'ה, המשיכה קו זה, ובשלב מסוים הגיעו לידיה שרידים שיוחסו לאברהם אבינו.
הממצאים מעלים כעת אפשרות שלפיה בעלי מלאכה מספרד, ואולי אף בחסות בית המלוכה של לאון, היו מעורבים בעבודות הבנייה והשיפוץ הצלבניות שנערכו במערת המכפלה.
החוקרים מציינים כי החיבור בין סימן הסתתים הייחודי שהתגלה בחברון לבין הסימנים שנמצאו במבנים הקשורים לבית המלוכה הספרדי פותח כיוון מחקר חדש באשר לקשרים ההיסטוריים והדתיים שנרקמו סביב אחד האתרים הקדושים והעתיקים ביותר בארץ ישראל.