הרכב מורחב של 11 שופטי בית המשפט העליון דן היום (ראשון) בעתירות המבקשות לבטל את התיקון לחוק היסוד המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
במהלך הדיון התעמתו השופטים עם נציגי הממשלה והכנסת סביב השאלה האם התיקון פוגע בעצמאות מערכת המשפט ומוביל לפוליטיזציה של הליך מינוי השופטים.
נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הזהיר מפני השלכות ארוכות הטווח של התיקון. לדבריו, אם שופטים ייבחרו על בסיס חלוקה בין קואליציה לאופוזיציה, "בגופו של כל שופט יושתל שבב פוליטי אם ירצה או לא", והדגיש כי הדיון אינו עוסק רק בשנים הקרובות אלא באופייה של מערכת המשפט בעתיד.
השופטים דפנה ברק־ארז, עופר גרוסקופף, יעל וילנר, יחיאל כשר, רות רונן וחאלד כבוב העלו שורת תהיות באשר למבנה החדש של הוועדה. בין היתר הם הטילו ספק בטענה כי החוק מעודד הסכמות רחבות, והזהירו כי דווקא המנגנון החדש עלול לעודד מינויים פוליטיים ולפגוע בעצמאות השפיטה.
במהלך הדיון התייחס עמית גם להוצאת נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה. הוא ציין כי אם הטענה היא לחשש משחיתות, ייתכן שיש מקום לבחון דווקא את מקומם של נבחרי הציבור בוועדה, ואמר כי בפרשת ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, "כל הכוח של עורך הדין אפי נוה נבע מהפוליטיקאים. אפי נוה לבדו לא היה יכול לעשות את זה. אולי במקום שני נציגים של הלשכה צריך להוציא שני פוליטיקאים".
מנגד, נציג הייעוץ המשפטי של הכנסת, עו"ד ברט, טען כי חברי הוועדה אינם מגיעים "טאבולה ראסה", אלא עם תפיסות עולם ומדיניות, וכי אין בכך פסול. לדבריו, הביקורת השיפוטית אינה יכולה להתבסס על תרחישים עתידיים או ספקולציות, והחוק נועד לקדם הסכמות רחבות בין חברי הוועדה.
גם נציג הממשלה, ד"ר יעקב בן שמש, דחה את הטענות שלפיהן מעורבות פוליטית פוגעת בהכרח בעצמאות מערכת המשפט. לדבריו, נבחרי הציבור ממנים בעלי תפקידים בכירים בכלל רשויות המדינה, ואין מקום להניח כי יפעלו ממניעים זרים. עוד הזכיר כי בשנותיה הראשונות של המדינה מונו השופטים בידי הממשלה, אך מערכת המשפט שמרה על עצמאותה.
השופט אלכס שטיין הביע הסתייגות מההשוואה לעבר והזהיר מפני מצב שבו שופטי הערכאות הדיוניות יחושו מחויבות כלפי מי שנתפס בעיניהם כ"ספונסר פוליטי". לדבריו, אף שהמערכת מעולם לא הייתה סטרילית לחלוטין מהשפעות פוליטיות, מצב כזה "לא יעלה על הדעת".
לקראת סיום הדיון התפתח עימות נוסף סביב משמעותו המשטרית של התיקון. השופט חאלד כבוב תהה האם מדובר בשינוי מהותי ביחסי הרשויות, ונציג הממשלה השיב כי מדובר בחקיקה משטרית המצויה בסמכות הכנסת. כאשר כבוב שאל האם כל כנסת תוכל לשנות את המבנה המשטרי, השיב בן שמש, "אם יתעורר צורך", ועמית סיכם את הדיון בנקודה זו באומרו, "אנחנו בשינוי משטרי, אני מסכים".
על כך הגיב שר החוץ סער: "החוק שאושר הוא מתון ומאוזן מאוד. גישה שדוחה פשרות ורפורמות מתונות תביא לרפורמות רדיקליות בעתיד".
עו"ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, המייצג את עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, ביקש מבג"ץ לקבל את העתירות. "הפגיעה בעקרונות היסוד המשטריים והדמוקרטיים עולה על הסבירות. זה דבר דרמטי", אמר.
המשנה לנשיא סולברג והשופט דוד מינץ הקשו על הלמן ושאלו אם השינוי בחוק הוא כזה שמצדיק התערבות בחוק יסוד. השופט מינץ אמר לעו"ד הלמן: "אדוני מביא לנו נבואת בלהות, נהי ובכי. ניקח את הסיטואציה הרחוקה שעוד 15 שנים יהיו שופטים המזוהים פוליטית. כל תורת המשחקים הזו מצדיקה התערבות שיפוטית בנושא? המדינה תתפרק? ייפגע המשטר הדמוקרטי?". השופט סולברג הוסיף: "מהלכים עלינו אימים מה יקרה עוד 10 שנים. הנאמנות הזאת תימשך 10-20 שנה?".
עו"ד הלמן השיב כי יותר מדאיג איך שופטים יתקדמו מבית משפט השלום למחוזי. "אנשים לא יגיעו למערכת. עושים כאילו שוויון עם האופוזיציה, אבל האופוזיציה מורכבת ממפלגות שונות מעולמות שונים".
סולברג ביקר את עמדת היועצת המשפטית לממשלה ואמר: "במבט-על, כשקוראים את העמדה - יש טובים ורעים. השופטים ועורכי הדין שוקלים שיקולים מקצועיים. השרים וחברי הכנסת הם הרעים. אני רחוק מלומר שהכול טוב, אבל האם זה נכון שניטול את סמכותנו, ונבטל חוק יסוד?".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב לדיון בבג"ץ: "יושבים 11 אנשים מנותקים, בגלימות שחורות, וחושבים שמותר להם לפסול חוק יסוד שחוקקה כנסת ישראל. התיקון לחוק יסוד השפיטה ששינה את שיטת בחירת השופטים, השיטה שבה בוחרים אותם ואת החברים שלהם".
הוא הוסיף: "הדמוקרטיה שייכת לעם, הוא הריבון. אני אומר לשופטי בית המשפט העליון - שלא תעזו. אנחנו לא נתרגל בשום פנים ואופן, לא ננרמל את התועבה הזאת בשום פנים ואופן. אין לכם זכות, אין לכם סמכות לפסול חוקי יסוד של הכנסת".
לסיום קרא לשופטים: "הסירו ידיכם מהדמוקרטיה הישראלית. אם אתם רוצים להשפיע איך נבחרים שופטים, תפשטו את הגלימות, תקימו מפלגה, תרוצו לכנסת, ואם תקבלו אמון מהעם תוכלו להיות חלק מהמשחק. עד אז, המדינה שייכת לעם, הוא הריבון. שלא תעזו להרוס את הדמוקרטיה הישראלית".