
מחקר חדש בחן את הסיבות שבגינן ישראלים אינם מבצעים בדיקות גנטיות, למרות שרובן נכללות בסל הבריאות. ד"ר יפעת פינדלינג מהחוג לאחיות במכללה האקדמית אשקלון היא אחת ממבצעות המחקר עליו היא מספרת בראיון לערוץ 7.
מסקנות המחקר אותו ביצעה ד"ר פינדלינג יחד עם פרופ' קרן דופלט, מגלות כי 66% נמנעים מבדיקות פשוט בגלל החרדה מהתוצאות או מגילוי בעיה. 61% מהציבור עדיין סובל מחוסר ידע בסיסי לגבי מטרת הבדיקה וחשיבותה. 43% מסרבים בשל סיבות דתיות ותרבותיות וחשש מפגיעה ב"שידוכים" או סטיגמה חברתית. למרות הסבסודים, חלקים נרחבים בציבור (44%) עדיין תופסים את הבדיקות כיקרות מדי או ככאלו שאינן מכוסות ביטוחית.
על נקודת המוצא למחקר מספרת ד"ר פינדלינג כי המחשבה הייתה שהגורם להחלטה שלא להיבדק הוא חוסר הידיעה אודות חשיבותן של הבדיקות ומשמעותן. ההערכה הייתה שככל שהעמדה האישית כלפי הבדיקות חיובית יותר כך יבוצעו יותר בדיקות.
במחקר התבררו השלכות של אמונות קדומות, תפיסות דתיות, קהילתיות מסויימת על ההחלטה להיבדק או לא להיבדק. בהקשר זה היא מציינת את החשש שתוצאות שליליות של בדיקה יגרמו לכתם אישי משפחתי, יפגעו בשידוכים וכיוצא באלה. "ראינו ש-75 אחוז מהעונים על השאלונים טוענים שיש חשיבות לבצע את הבדיקה, אבל רק 37 אחוז מהם ביצעו את הבדיקות", אומרת פינדלינג ומציינת כי המחקר התמקד בנשאלים אקדמאיים, וההערכות הן שלו הייתה יריעת המחקר מתרחבת גם לקהלים אחרים התוצאות היו נמוכות בהרבה.
ד"ר פינדלינג מציינת בדבריה את בדיקות 'דור ישרים' המקובלות בחברה החרדית, בדיקות שיצרו נורמה חברתית קהילתית לבדיקות בטרם נישואין על מנת לוודא התאמה לשידוך.
שאלנו את ד"ר פינדלינג אם יתכן ונורמה כזו מתקבלת דווקא בחברה החרדית משום שהבדיקות מתבצעות בשלב מאוד בוסרי של הקשר הזוגי, לעומת חברות אחרות שבהן הקשר בין בני הזוג מתהדק ורק כאשר מתקרבים לשלב החתונה עולה סוגיית הבדיקות וממילא מתעורר חשש שמא תוצאותיהן יחייבו את פירוק הזוגיות. בדבריה היא מציינת כי מחשבות שכאלה מקורן בטעות, שכן תוצאות שליליות של בדיקה אינן מחייבות פירוק של הזוגיות אלא מאפשרות לבני הזוג פתיחה בטיפולי הפריית מבחנה שיאפשרו לידת תינוק בריא, כלומר מהות הבדיקה היא הבטחת המשכיות בריאה גם אם מדובר בזוג נשא של ליקוי גנטי כלשהו.
"זוגות חוששים מגילוי התוצאות ומגילוי בעיה, ולא מודעים לכך שגילוי מוקדם יהווה בסיס לפתרון", אומרת פינדלינג המספרת על המאמצים להעביר את המודעות הזו לציבור רחב ככל הניתן, בין השאר בעזרתם של רופאים שעל פי מחקרים מתבררים כדמויות שאיתן זוגות מתייעצים ולעמדתם השפעה משמעותית על ההחלטה אם לבצע בדיקה גנטית או לא.
