עם נצ"מ בדימוס אבי וייס שוחחנו על ההחלטות שהתקבלו באחרונה בעניין חקירת פרשת 'הממד החמישי' והעברת מאגר המידע שכולל מידע על כלל אזרחי ישראל ומוגדר כ'הקניין הרוחני', ממשטרת ישראל.
וייס פותח במעט דברי רקע על מנת להזכיר פרטים על הפרשה שכמעט ולא דווחה בתקשורת: "מדובר בחברת סטראט אפ שנפתחה ב-2014 ונסגרה ב-2018 כתוצאה מחשדות נגד איל ההון הרוסי שהוא המשקיע הראשי שלה, ובעקבות כך הוא נאלץ לעזוב את ארה"ב והוטלו עליו סנקציות, אבל החברה קרסה".
"החברה קיבלה פטור ממכרז מהמפכ"ל דאז אלשייך והצוות שלו, להפוך את כל מודיעין הסייבר של משטרת ישראל, כלומר האזנות הסתר וכו' לגרסה המוקדמת של ה-AI, כך שתהליך איסוף מידע על תושבי ישראל יהיה אוטומאטי ומהיר. הם קיבלו את הפטור הזה למרות שהיו בשוק פתרונות כאלה. הם קיבלו 4 מיליון ₪ לפיילוט כמקדמה לעסקה כולה שצריכה הייתה להיות בגובה של 50 מיליון שקלים".
"המשטרה השקיעה בקניית חומרה והקמת מתקן. בראש החברה עמדו היו"ר בני גנץ והנשיא רם בן ברק, ייעצו להם דודי כהן ובנצי סאו ובכירים אחרים כדי לקדם את העניין. הפיילוט כשל, אבל הסתירו את זה. במהלך הפיילוט הם קיבלו את כל המידע שיש למשטרה על תושבי ישראל. למעשה מדובר בארבעה תיקים נפרדים - הראשון הוא הפטור ממכרז שבוצע, התיק השני הוא העברת המידע שהגיע לממד החמישי ונעלם, תיק שלישי הוא עסקה שבוצעה בין הממד החמישי לקטאר בתיווך גנרל ג'ון אלן מארה"ב שאותו הם שכרו ופעל בניגוד לחוק הפיקוח על הייצוא, והעבירה הרביעית היא הפטור ממכרז של חמישים מיליון שלא הגיע למימוש בגלל פשיטת הרגל של החברה".
"העניין נחקר רק בנושא הראשון של הפטור ממכרז ולא בגוף רציני שעוסק בחקירות. הצליחו להעביר את זה ברשות לתחרות, למרות שאין להם קשר לחקירות פליליות. הם בדקו בעלי תפקידים רק עד רמת המנכ"ל ולא מעבר לזה, להנהלה, יו"ר, נשיא וכו'", מספר וייס.
בהתייחס לעבירה השנייה, העברת הקניין הרוחני שהיה בידי משטרת ישראל, מסביר וייס כי מדובר ב"טונות של מידע, כל מה שיש למשטרה אי פעם על כל מי שהיה בישראל מאז הקמתה, מדובר ב-18 מיליון בני אדם. כל האזנות הסתר, כל הכניסות והיציאות, כל החקירות, רישיונות נהיגה, רשיונות רכב ועוד, כולל תורת הלחימה של משטרת ישראל ללחימה בפשיעה כפי שחשף מבקר המדינה, הכול הועבר בניגוד לחוק ל'ממד החמישי'. החוק מחייב שכל מאגרי מידע יהיו כפופים לחוק להגנת הפרטיות ולהגנות נוספות לקניין רוחני. יש כללים להעברת מידע לגופים אחרים, מדובר בכחמישה חוקים".
"המשטרה התכחשה בשנה שעברה והתיקים נסגרו. בסוף 2025 הצלחתי לקבל את המצגת שהוכנה לקראת סוף הפיילוט והוצגה למפכ"ל ולצמרת המשטרה. זה הוצג כפיילוט כאילו מוצלח עם כמה הערות לתיקון לקראת הפיתוח המלא, ויש שם את מה שהעבירו", אומר וייס ומספר כי מהמצגת התברר שבמתקן 'יהודאי' של משמר הגבול הסמוך למטה הכללי של המשטרה בירושלים, שם הוחזק המידע שהתקבל מהמשטרה, ובסיבים הוא הועבר מרחק של 3-4 קילומטרים. "שם התנהל פיתוח המערכת ומשם המידע נעלם ולפי המחקר שלי המידע הזה הועבר לקטאר, ויש לי ראיות לכך".
ממשיך וייס ומספר על פרשת המידע שנעלם ועד כה לא נחקר: "אחרי שבדקתי את המצגת שהיא אכן מקורית, הגשתי בינואר השנה תלונה. אחרי שלושה חודשים במח"ש אמרו שבשל חוסר עניין לציבור החליטו שלא לחקור. זו מריחה שלא יכולתי להסכים איתה. ביקשתי לצלם את חומר החקירה. קיבלתי אישור לצלם את התיק. צילמתי והופתעתי לראות שהתיק כולל את התלונה שלי על פני לא מעט דפים ודף קטן שבו בת שירות לאומי כותבת שהיא ניסתה להתקשר אליי ולא קיבלה תשובה, ועל סמך זה לא חוקרים תיק חמור שכזה עם עבירות ביטחוניות ברמה מחרידה עם נזק ביטחוני לכל תושבי ישראל".
וייס מספר על האבסורד שבטענה שהוא לא ענה לטלפון ומציין כי באותו יום בו הגיש את התלונה למשטרה הוא הגיש תלונה נוספת שבעקבותיה הוא זומן להגיש עדות במח"ש. הניסיונות להשיג אותו בטלפון היו בשעה בה הוא היה במח"ש, כך שהמשטרה אמורה לדעת היטב היכן היה אבי וייס באותן שעות.
בימים האחרונים הוחלט אצל מ"מ ראשת מח"ש לקבל את הערר של וייס ולהתחיל לחקור את פרשת היעלמות המידע על אזרחי ישראל, אלא שכדי שאכן תיפתח חקירה שכזו צריך קודם כל לעבור חוק להקמת מח"ש החדש אותו מובילים חברי הכנסת סעדה ורוטמן יחד עם שר המשפטים יריב לוין. במידה והחוק לא יסוכל בידי בג"ץ צפויה להיפתח חקירה שאולי תיתן מענה לתעלומה.