אובמה וטראמפ. ארכיון
אובמה וטראמפ. ארכיוןצילום: רויטרס

נשיא המרכז הירושלמי לחוץ וביטחון, ד"ר דן דייקר, מתייחס בראיון לערוץ 7 למה שנראה כתהפוכותיו של נשיא ארה"ב בימים ובשבועות האחרונים, ומניתוח הדברים התמונה לא נראית מרגיעה.

"מדובר במשהו דרמטי שמאוד הפתיע ולא לטובה את ממשלת ישראל ואת כל עם ישראל שאומר שאנחנו נלחמים כתף אל כתף מול אויב מר לארה"ב וישראל בקמפיין משותף, למרות שלפעמים הסיבות אחרות, ועכשיו נראה שאצל הממשל הכול מתהפך והוא מפגיז ביקורת חריפה על ישראל".

לטעמו ולהבנתו של ד"ר דייקר מאחורי התפנית האמריקאית עומדת התחושה של טראמפ וסגנו שהקלפים הכלכליים מוחזקים בידיהם ולמעשה הם כבר חנקו את המשטר האיראני שאיבד במהלך ימי המצור חצי מיליארד דולר בכל יום, ושממדינה מתנדנדת הופכת איראן למדינה שכלכלתה אפסית, המטבע שלה כבר לא קיים והיא עצמה קרובה להגדרת מדינה כושלת. "מבחינת האמריקאים טראמפ סבור שלפי הספר שלו הוא כבר ניצח ועכשיו הם יבואו לעסקה".

"הוא מאמין שהוא שכנע אותם לבוא למו"מ", אומר דייקר הסבור כי טעות בידיו של טראמפ והאיראנים מתוחכמים הרבה יותר ומבינים את הצורך הפוליטי הבוער של טראמפ בעסקה לקראת בחירות האמצע, בעיקר לאחר שהזהיר מקטסטרופה כלכלית שתיגרם אם לא יגיעו הצדדים להסכם. טראמפ הזהיר ממשבר כלכלי גלובלי כדוגמת זה של 1929, ואמירה זו בעייתית ביותר בהיבט התודעתי שלה מאחר והיא חושפת את כל קלפיו וחששותיו של הנשיא האמריקאי. האיראנים מבינים את כל זאת ונוהגים בהתאם.

"הוא קיבל עצות חד משמעיות מקושניר וויטקוף, ששניהם אנשי עסקים בנדל"ן. הם הזהירו אותו שהוא עומד לגרום לקריסה כלכלית גלובלית אם המצב במיצרי הורמוז ימשיך כפי שהוא עכשיו, ולכן הוא קיבל את ההחלטה שארה"ב ניצחה צבאית את המשטר וזה הזמן להגיע איתם להבנות", אומר ד"ר דייקר ומזכיר כי לא מדובר בהסכם ועסקה אלא במזכר הבנות שמהווה מסגרת לעסקה. להערכתו האיראנים לא יעמדו בתנאי המסגרת הללו והעסקה עצמה לא תגיע לכדי מימוש.

במציאות המורכבת הזו מתקשה דייקר להבין את ההליכה של ממשל טראמפ למלכודת שהניחו לו האיראנים שעבורם הייתה מטרה לבודד את ישראל ולהציג אותה כאשמה בכל סיכול מו"מ כאשר היא מגיבה למתקפות החיזבאללה עליה. השאיפה האיראנית הייתה ועודנה להביא את ממשל טראמפ לדרוש עוד ועוד מישראל, ואכן הדבר קורה.

"הנשיא עובד גם לפי אינטואיציה מהבטן. הוא לוחם כלכלי. טראמפ השתכנע שכל הקלפים הכלכליים אצלו ביד". משום כך חל היפוך דרמטי בעמדותיו בין קריאתו לעם האיראני שהעזרה בדרך, הגדרתו את המשטר האיראני כמשטר רצחני שדוהר לקו הגמר הגרעיני והצורך להשמיד את היכולות הבליסטיות. כל ההצהרות הללו לא מומשו ובמקומן סוגיית מיצרי הורמוז שהייתה שולית הפכה למוקד האירוע. גישה כזו מביאה למצב בו "הויתור משמעותי יותר ומרחיק לכת יותר מהויתור של אובמה, כי ההסכם של אובמה היה מסודר יותר ודרש יותר מהמשטר. היו מגבלות מפורטות על העשרת אורניום. כאן יש ויתור מלכתחילה, גם במזכר ההבנות, מצד ארה"ב לאפשר למשטר לסחור בנפט והקלה מיידית על הסנקציות והעיצומים על הבנקים, מה שנותן יכולת למשטר האיראני להכניס לקופה מיליארדים של דולרים עוד לפני עסקה סופית".

"טראמפ יגיד שהפצצנו אותם ולכן אנחנו יותר יעילים בעסקה הזו לעומת עסקת אובמה, אבל זה לא נכון כי הקונטקסט של השינוי דרמטי כל כך כי שם זה התחיל מ-0 והגיע לרמה של 20-30, וכאן היינו כבר למעלה וכופפנו כמעט לחלוטין את המשטר ופתאום משחררים את הפקק בצורה משמעותית. תודעתית זה הפוך לגמרי. בנוסף, העולם הערבי הפך לקורבן הגדול של המשטר שעדיין מסוגל לירות הרבה מאוד טילים. הרי שני שליש מהטילים והכטב"מים נורו על המפרציות ולכן הם הקורבנות המרכזיים וכך המשטר יוכל לקבל מהם עוד ויתורים אם נתקדם לעסקה טוטאלית. זה גם לא מחמיא לקיר הברזל של טראמפ בעיני מדינות המפרץ".

הסיטואציה הזו כולה מדאיגה מאוד, אומר דייקר המזכיר את דברי ראש הממשלה על הצורך שיתכן ונגיע אליו, להילחם לבדנו, מציאות שאנחנו לא רוצים להגיע אליה. עם זאת מזכיר דייקר כי "המשחק עדיין בעיצומו. לא הגענו לעסקה. שמענו מהנשיא וסגן הנשיא שהעסקה תתבסס על מזכר ההבנות רק אם המשטר האיראני ימלא את חלקו ואני מאוד מסופק אם זה יקרה".

לקראת תום הדברים מתייחס ד"ר דייקר להתנהלותו של נתניהו במציאות המורכבת הזו: "נתניהו במצב מאוד מורכב אבל הוא משחק בצורה חזקה ומתוחכמת כשהוא לא תוקף את הנשיא אלא מחבק את הנשיא על מה שהוא עשה ובאותו זמן קובע שלישראל לא תהיה שום מגבלה לתקוף אויבים שתוקפים אותנו, כלומר חיזבאללה וחמאס. הוא פועל בצורה מאוד נבונה". במצב שכזה "חשוב מאוד ששרים בכירים בישראל לא יתקפו את הממשל בפומבי. לא נרוויח מזה. הכול צריך להיות מתחת לרדאר, למרות שחטפנו בצורה פומבית, מה שבעייתי ולא צריך לקרות".