על מחזור הנערים והנערות שמסיים בימים אלה כיתה י"ב עברו שנים לא קלות. באמצע כיתה ו' פרצה הקורונה והלימודים הושבתו והשתבשו עד כיתה ח'. כיתה ט' התנהלה כסדרה, ובתחילת כיתה י' פרצה מלחמת התקומה שבעצם עוד לא הסתיימה לגמרי.
בשבת האחרונה הקיימה שבת סיום של בננו שסיים כיתה י"ב בישיבת בני עקיבא מטה בנימין בבית אל. הישיבה היא אזורית וקולטת את רוב ילדי האזור, ובכל מחזור יש כ-150 תלמידים. ממש לא מוסד בוטיק. הישיבה מצליחה לשלב בין קבלה ללא תנאי של ילדי האזור, ביחד עם קיום מסלולי לימוד שונים המאפשרים הצטיינות.
במסגרת השבת התקיים פאנל תלמידים, ובו תלמידים עלו לבמה וסיפרו על תהליך משמעותי שעברו במסגרת הלימודים בישיבה. אחד אחרי השני עלו תלמידים וסיפרו כיצד הישיבה העניקה להם עידוד, דחיפה והזדמנות, והביאה אותה למעורבות חברתית, ללקיחת אחריות והתפתחות אישית. זו היתה הדגמה מדהימה למה שחינוך ציבורי איכותי יכול לעשות, ולמשקל העצום של המחנכים בעולמם של בני הנוער.
כל אדם בר דעת מדרג את ההצלחה של ילדיו בראש סדר העדיפויות שלו. אולם, בבואנו לבחור מקצוע רבים מאיתנו נותנים עדיפות לשיקולים אחרים. יש כאן סתירה פנימית שלא ניתן להסביר: אם הילדים הם החשובים ביותר, אז חינוך הילדים הוא המקצוע החשוב והמספק ביותר. ואכן ברור לי שכל מחנך שהשתתף בשבת הסיום ושמע את התלמידים חש סיפוק ומימוש עצמי ברמה הגבוהה ביותר.
מעבר לסיפוק ולמימוש העצמי של המחנכים, ישנו שיקול נוסף לבחור בחינוך. במשך שנים רבות התחרו במקצוע החינוך מקצועות ההייטק, ובעיקר מדעי המחשב. אולם, כעת אנו בתחילתו של שינוי עמוק בשוק העבודה. בינה מלאכותית מחליפה כבר עכשיו את המתכנתים, אולם, צפוי שאחריהם יבואו רבים מהמקצועות שאינם כרוכים בקשר אנושי: רואי חשבון, עורכי דין, מהנדסים ועוד.
המקצועות המוגנים ביותר מפני הבינה מלאכותית הם מקצועות שהליבה שלהם היא הקשר האישי, ובכלל זה, החינוך. מי שבוחר בחינוך כדרך חיים ימצא בעבודתו שליחות, סיפוק וגם פרנסה מובטחת.
אני מקווה ומאמין שבכנסת הבאה תבוצע רפורמה נוספת ושכר המורים יעלה עוד, אולם, כבר כעת השכר הוא סביר, והביקוש למחנכים הוא גבוה. אני יודע זאת מכלי ראשון מקרובי משפחתי הרבים שעוסקים בחינוך.
השבת המרוממת התנהלה תחת הצל של הידיעה המרה על נפילתו של נווה חבשוש הי"ד, שהיה תלמיד כיתה י"ב כאשר המחזור המסיים היה בכיתה ט'. באופן שאינו מוסבר, בסוף הטיול המסכם של המחזור הדפיסו הנערים חולצה ועליה אימרה של נווה: "אל תבכה שזה נגמר, חייך שזה קרה".
מי שרוצה להביט אחורה על חייו ולחייך ש"זה קרה", ראוי לו בעת הזו לבחור בחינוך.