נחמה אורבך, אלמנתו של רס"ן במיל' איתן אורבך ז"ל שנהרג בתאונה מבצעית בבקעת הירדן, מתארחת באולפן ערוץ 7 לשיחה על הגעגוע, על מורשת העשייה שהותיר אחריו ועל היוזמה להקים ישיבה לחיזוק החוות לזכרו.
אורבך ז"ל, מנהל 'עולם קטן' לאורך שנים, היה מוכר כאיש תורה, עשייה ואהבת הארץ. "כל מי שלא הכיר אותו חשב שהוא היה בחור חמוד, נחמד, יודע לעבוד, מאוד ישיר וחרוץ", אומרת נחמה אך מיד מוסיפה כי איתן אכן היה כל מה שמיוחס לו, אך גם הרבה הרבה מעבר לכך.
"איתן היה חכם ברמות מביכות... בכל דבר שהוא עשה הוא למד את התחום. הוא לא רק למד מנהל עסקים ואז הלך ל'עולם קטן' וכו', בכל תחום שהוא נגע בו הוא היה פותח גוגל וספרים ולומד את עולם התקשורת. כל הספרים שהיו לו היו קשורים לתקשורת, לעם ישראל, להיסטוריה של עם ישראל, לכל מה שלכאורה קשור לאקטואליה, כדי ללמוד ולהתפתח".
איתן נהרג במסגרת תפקידו כקצין הביטחון של החוות בבקעת הירדן ונחמה מספרת על הקשר שנוצר בינו לבין אנשי החוות. "כשפרצה המלחמה, כמו כל עם ישראל שלא קפץ והוקפץ, היינו בבית בחוסר ידיעה, ניסינו לעזור ואז הגיעה הודעת ווטסאפ בקבוצות על כך שאשת חוואי מאזור מחולה מחפשת נושא נשק שיחליף את בעלה שגוייס למילואים. איתן ראה את זה ואמר לי 'אני קופץ לשמור, אני הולך להחליף מישהו', וחזר אחרי חצי שנה...".
זו לא רק הנצחה. זו המשכיות של תורה, אחריות ואהבת הארץ. תרמו כאן>>>
בתקופה זו היה איתן מגיע חזרה לביתו לקראת שבת ומיד בצאת השבת חוזר למשימות השמירה. "בתחושה הוא בכלל לא היה מילואימניק, אלא הולך לשמור באופן זמני, אבל אחרי השבעה באוקטובר הצבא גילה את המחוזות המופקרים בבקעה, הגבול הארוך ביותר של ישראל כשיש באזור הזה חוות בודדים של משפחה אחת או שתיים, מוקפות בבדואים ומופקרות לגורלן. איתן הוקפץ והצבא חיפש מישהו שיהיה קצין ביטחון". זאת מול פעילות הדרגתית וזוחלת של הרש"פ לכיבוש בפועל של השטח, בניין ועוד בניין, חלקה ועוד חלקה.
על רקע התובנות שעלו מטראומת השבעה באוקטובר התחדדה בצבא תובנת חשיבותן של החוות. "הצבא עבר מהפכה תודעתית בעניין הזה", היא אומרת ומספרת על הקצינים הבכירים שכיום רואים בחוות את זרועותיה של מדינת ישראל בשטח, "בעיקר בזכות החוואים ומנהלי החוות ואיתן התאהב כשגילה עולם חדש. הוא חקר אותו ולמד לעזור בהמלטות, לבנות מבנים בבנייה קלה, זה היה נראה כמו חיבור של שקע...". כך מי שהיה מחובר לעולם הפרסום והתקשורת מצא את עצמו מתחבר לאדמה, לשמירה עליה, ליציאה אל המרעה. "התחתנתי עם רועה צאן", אומרת נחמה המספרת על הקשר שנוצר בין המשפחה כולה למשפחות החוות ולנוער שבחוות. מתאהבים בהם, היא אומרת.
זו לא רק הנצחה. זו המשכיות של תורה, אחריות ואהבת הארץ. תרמו כאן>>>
כעת מובילה משפחת אורבך את הנצחתו של איתן דרך הקמת ישיבה לחיזוק החוות. נחמה מספרת על פעילותו של איתן לגיוס מתנדבים לשמירה על החוות. הרב שובאל שושן מבית שאן היה אחד המתנדבים הללו, ובאחד המפגשים אמר הרב שובאל לאיתן שבחוות יש הכול, אבל התורה שבהם צריכה חיזוק. "יחד עם בעלי החוות החליטו להקים שם ישיבה, ואנחנו מקיימים קמפיין גיוס מרגש ואנשים שלא מכירים את האירוע תורמים ומתחברים".
על החיבוק שהיא מקבלת מעם ישראל מאז נהרג איתן ז"ל, מציינת נחמה את החיזוק הגדול שהיא מקבלת מהאהבה הגדולה שמורעפת עליה ועל המשפחה. כעת, היא אומרת, קמפיין ההתרמה מביא את איתן אליה ללא הבחירה שקיימת כאשר היא מחליטה לראות תמונה של איתן או לשמוע הקלטה שלו. "הקמפיין הזה הביא אותו לפרצוף. זה מאוד קשוח, אבל זו ההנצחה שלו. יש לנו פה משהו שאנחנו מצליחים לתרום לעם ישראל".
וישנם גם הרגעים שבהם נחמה מרשה לעצמה להישבר ולא להיות האם החזקה שמתמודדת עם האובדן. "זה קורה גם כשאני לא רוצה. אנחנו באבל גדול. עוד לא לומדים לעשות את הצעד הראשון ומבחינתנו זה קרה לפני חמש דקות...", היא אומרת, שבה להיזכר בתזזית העשייה הבלתי פוסקת של איתן ומספרת גם על הגעגוע שלא עוזב. "איזו השראה זו לחיות ליד אדם שכזה... איזו בחירה מדהימה הייתה לי להתחתן אתו...".
זו לא רק הנצחה. זו המשכיות של תורה, אחריות ואהבת הארץ. תרמו כאן>>>