תחת הכותרת "החלמה כפולה, על התמודדות נפשית והתמכרויות" מובילה חברת הכנסת מיכל וולדיגר כנס מיוחד בכנסת העוסק בסוגיית ההתמודדויות הללו.

בריאיון לערוץ 7 היא מספרת מה הוביל אותה לקיים את הכנס ומהן המשמעויות העולות ממנו.

"כשאני רואה עוולה אני מיד רצה לתקן. אני לא יכולה לחיות לצד עוולה, בוודאי עוולה משמעותית כל כך כלפי מי שסובלים גם מהתמכרויות וגם מבריאות הנפש. אלו שתי נקודות שנמצאות, כל אחת בנפרד, בסוף שרשרת המזון של מדינת ישראל. אם נחבר ביניהן, נבין עד כמה עמוקים הבורות שנחפרו בישראל בתחום הזה. מאז פרוץ המלחמה כמות האנשים שזקוקים לעזרה המשולבת היא עצומה, ואת זה באנו לשנות".

וולדיגר מבהירה כי הכנס מיועד בראש ובראשונה למשפחות. "קראנו לזה 'החלמה כפולה' כי אני לא מאמינה בייאוש ובשחור, אלא בתקווה ובאור, ולכן כל דבר אפשר לתקן ולשפר. יחד עם זאת, אירוע התחלואה הכפולה הוא מאתגר, מאחר שמדובר בשתי שפות שונות לחלוטין, בשני טיפולים שונים לחלוטין ובמשרדים שונים. התמכרות היא טיפול אחד ובריאות הנפש היא טיפול שני". הטיפולים והסיוע שמקבלים המטופלים מגיעים ממספר גורמים, ובהם משרדי הרווחה והבריאות, קופות החולים והמוסד לביטוח לאומי. "יש כאן מערבולת של גופים, והאיש הקטן, ולפעמים גם המסכן, שלא רואים אותו ולא יודע איך להתמודד, נופל בין הכיסאות, וכך גם המשפחה שלו".

"הכנס היום בא לתת כוח למשפחה, כי בסופו של דבר המשפחה היא זו שנשארת לאורך כל הדרך עם האדם עצמו. מסגרות באות והולכות, אנשי מקצוע באים והולכים, והמשפחה היא זו שצריכה את העזרה. בדרך כלל היא גם זו שקורסת, וכשהיא קורסת, המתמודד קורס איתה ביחד".

בדבריה מדגישה וולדיגר כי גם היא עצמה בת למשפחה שכזו, ולכן אינה זקוקה להסברים על מורכבות הסוגיה והשלכותיה. היא מכירה היטב את תחושות הייאוש וחוסר התקווה, את חוסר האונים ואת ההרגשה שאין במי להיעזר.

"עשינו הרבה מאוד בקדנציה הזו. הובלתי מהפכה, למרות שאני שונאת את המילה הזו ודוגלת בתהליכים, אבל בגלל שהבורות היו כל כך עמוקים, עוד לא הגענו אפילו למישור כדי להמשיך הלאה", היא אומרת. לדבריה, יש צורך לעורר מודעות למצוקות, להבהיר איזה סיוע ניתן לקבל וכיצד ניתן לקבל אותו. "שלאנשים תהיה מפה, שבעזרתה ידעו למי ואיך ניתן לפנות. חלק מהבשורה שיש לי היא גם 'מתכללי בריאות', מיזם שיזמתי ומתקיים כעת כפיילוט בשבע רשויות. השאיפה והחזון הם שבכל רשות מקומית יהיה אדם שתפקידו לתכלל את תחום בריאות הנפש. הוא יהיה הכתובת למשפחות ולמתמודדים".

לדבריה, הסוגיה התעצמה לנוכח המלחמה והשלכותיה, עם מספר רב של פצועים, הלומי קרב ונפגעי פוסט־טראומה, ש"חוזרים הביתה עם פגיעה עצומה של תותח בתוך הלב, ומכוח האנרציה עוברים להתמכרות שיכולה להיות לקנאביס שיגדירו אותו קנאביס רפואי, ויכול להיות גם לחומרים אחרים, וכך במקום להקטין את הבעיה, הבעיה רק צומחת וגדלה, וכך לא רק הוא עצמו הולך לאיבוד, אלא גם כל המשפחה שסביבו. זו מחלה משפחתית. זו מחלה קהילתית שכולם מרגישים אותה ולכן חובתנו לתת לה פתרון".

לבני המשפחות השואלים היכן הרשויות והיכן המדינה, משיבה חברת הכנסת וולדיגר: "המדינה נמצאת. הבאנו לפני שנה כמיליארד וחצי שקלים לבסיס התקציב עבור תחום בריאות הנפש. מדובר בלא מעט כסף. לא הייתה ממשלה שהביאה סכום כזה, מעבר לתקציבים נוספים חד־פעמיים. צוואר הבקבוק היה כוח אדם, ולכן פתחנו פקולטות כדי שיותר אנשי טיפול יהיו בתוך האירוע".

על תרומת המשפחות, שהכנס כאמור נועד לחזקן, אומרת וולדיגר כי במקום לראות בהן נטל, יש לראות בהן נכס. "בלי המשפחות לא יהיה שיקום, לא תהיה התמודדות, ולכן הכנס נועד בעיקר למשפחות, כדי לומר למדינה ולמערכות: תראו את המשפחות. הן חלק בלתי נפרד, ואולי אף עצם הבריח של כל נושא הריפוי, ההחלמה והשיקום".

בדבריה פונה וולדיגר גם לציבור הרחב להפנים את חשיבות הפנייה לבקשת עזרה כאשר מזהים קושי או מצוקה, ללא חשש או בושה. "מי שמבקש הוא האמיץ ואותו צריך להעריך". בנוסף, היא מציינת את החובה להתבונן סביב, לזהות מצוקות אצל הקרובים והסובבים אותנו, לשאול, להתעניין, לחבק ולהטות אוזן. כאשר מזהים אדם שמתחיל להתמוטט, יש לפנות לעזרה. וולדיגר מציינת את הפיילוט התל־אביבי של מד"א נפשי, ומביעה תקווה להרחיבו לכל רחבי הארץ. מדובר בפלטפורמה המאפשרת לפנות בשם אדם אחר כדי לקבל עבורו סיוע.

"גם אם מערכת בריאות הנפש הציבורית הייתה מושלמת, מה שהיא עדיין לא, המשפחות וכל אחד ואחת מאיתנו, כבני משפחה, חייבים להבין שהשינוי מתחיל אצלנו". מניסיונה האישי היא מספרת: "השינוי המשמעותי שאני עברתי היה בהבנה שאני לא צריכה לתקן את בן המשפחה המתמודד. אני צריכה לתקן אצלי, בעבודה עצמית, כדי להתמודד עם האירוע. תמיד הייתי אומרת לבן המשפחה שלי: אל תיתן למחלה לנהל אותך, תנהל אתה אותה. אבל בפועל היא ניהלה אותו ואותי. הדוגמה האישית החשובה ביותר היא שאנחנו ננהל את האירוע".