הרב יהודה סדן, ראש הישיבה הגבוהה בעלי ערך היום (ב') מסיבת הודיה לרגל נס ההצלה בלבנון.
במעמד השתתפו אביו, הרב אלי סדן ראש מוסדות בני דוד, הרב יגאל לוינשטין, הרב עקיבא קשתיאל, הרב רפי למפרט ורבנים נוספים.
בפתח דבריו תיאר הרב יהודה את השבת שקדמה לאירוע ואת האווירה המיוחדת ששררה בקרב הלוחמים. "הגענו לבית חדש ומפואר, היה ליל שבת מרומם מאוד".
לאחר השבת התקבלה החלטה להעלות פעם נוספת ציוד לשטח, למרות שהסיכון כבר היה ברור. הוא סיפר כי אחת המשאיות נשאה כמות גדולה של חומרי נפץ שנועדו לפעילות המבצעית, כאשר לפתע הופיע רחפן שהתקרב לעבר הכוח.
הרב יהודה תיאר כיצד הרחפן הראשון נוטרל לאחר שהסתבך בכבל, אולם בכך לא הסתיים האירוע. "הורדנו רחפן אחד בצורה כזאת, עלינו על ההאמרים להתקדם לכיוונו, ואז אמרו לנו: בואו, בואו, רחפן".
בהמשך סיפר על המרדף אחר הרחפן ועל הניסיון להגיע למחסה. "אתה ממש מבין שהוא רודף אחריך. זה לא פשוט לרוץ, כי הכול בורות ואבנים, ואתה יכול לשבור ידיים ורגליים בקלות". אנשי הכוח רצו לעבר מבנה סמוך בניסיון להסתתר מפני האיום המתקרב.
בדבריו הדגיש את מה שכינה "שרשרת ניסים" שאירעה במהלך האירוע. "הנס הראשון היה שהוא לא פגע במשאית הנפץ. היה ברור לנו שהכול היה מיועד למשאית. הוא ראה אותנו בדרך והתבלבל. הוא לא יכול היה לוותר על הפגיעה, אבל בסוף שינה כיוון".
הרגע הדרמטי ביותר הגיע כאשר הרחפן התפוצץ סמוך למבנה שבו הסתתרו אנשי הכוח. "אני הייתי בחדר המדרגות. עפתי עם השכפ"ץ, הווסט והקסדה. אני פותח את העיניים, שומע זעקות. חשבתי שכל מי שמסביבי פצוע. ניסיתי למשש את עצמי, ולא הבנתי איך זה יכול להיות, אבל חוץ מצלצולים באוזניים והכול שחור, הייתי בסדר".
לאחר הפיצוץ החלו הכוחות לטפל בפצועים הרבים. הרב יהודה סיפר כי גם הרופא ושניים מהחובשים נפגעו, דבר שהקשה עוד יותר על הטיפול הראשוני בשטח. "נשאר רק חובש אחד, אבל הרופא היה מאוד רגוע. הוא טיפל בעצמו והמשיך לנהל את האירוע".
עוד סיפר על מאמצי הפינוי בתנאים מורכבים. "כל התרסק מסביב. אתה רואה אנשים פצועים, ולא תמיד יודע מה מצבם. היינו צריכים לפנות את כולם במהירות האפשרית".
אחת המשימות המורכבות הייתה נשיאת הפצועים לעבר כלי הרכב. "יש אנשים ששוקלים מעל מאה קילו, והאלונקה שבורה. אתה לא מבין איך אפשר להוציא אותם משם, אבל בסוף מבינים שחייבים וממשיכים".
את סיפורו חתם בתיאור רגעי ההמתנה לחילוץ האווירי. "אחרי בערך שלושים וחמש דקות הגיע מסוק. הצליחו להעלות ארבעה פצועים, ומשם המשיכו את הפינוי ואת הטיפול בכל השאר". לסיום אמר הרב כי עצם העובדה שהאירוע לא הסתיים באסון כבד יותר נותרה עבורו עדות להשגחה ולנס ההצלה שאותו באו המשתתפים לציין במסיבת ההודיה. "הקב"ה פרס כנפיו עלי והשאיר אותם חיים. תחושה של הודאה גדולה לה' וגם השגחה".