משרד האוצר מקדם מהלך רוחבי לביטול ההנחות בדמי הביטוח הלאומי ודמי בריאות הניתנות כיום לאברכים ולסטודנטים.
על פי הדיווח בחדשות 12, התוכנית המתגבשת באוצר צפויה להעלות את התעריף החודשי של שתי האוכלוסיות הללו מ-171 שקלים כיום ל-266 שקלים בחודש - סכום זהה לזה שמשלם כיום כל אזרח בגיל העבודה שאינו מועסק.
הרקע ליוזמה הוא הדו"ח החמור שפרסם לאחרונה מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בנושא היערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה.
הדו"ח הציג תחזית קודרת לפיה קופת הביטוח הלאומי נמצאת בגירעון אקטוארי עמוק וצפויה להתרוקן לחלוטין כבר בשנת 2035 - תשע שנים מוקדם מהערכות קודמות - בעיקר בשל הזינוק בהוצאות הסיעוד שפגשו את רף ה-21 מיליארד שקלים בשנה.
באוצר מעריכים כי ביטול ההנחות המדוברות ישפר את מאזן המוסד לביטוח לאומי בכמיליארד שקלים בשנה. עם זאת, גורמים מקצועיים מודים כי המהלך לבדו לא ימנע את המשבר המבני בקופה, אלא מהווה חלק משורה של צעדי מנע והתאמות פיסקליות הנדרשים כעת.
באוצר מנמקים את הצורך במהלך גם בשינויים הדמוגרפיים ארוכי הטווח של מדינת ישראל. על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, חלקה של האוכלוסייה החרדית צפוי לעלות מכ-12% בשנת 2020 לכ-20% מכלל האוכלוסייה עד שנת 2040. כלכלני הממשלה מזהירים כי ככל שקבוצה זו גדלה, המשך מתן הפטורים והנחות הבסיס הופך לנטל כבד ולא בר-קיימא עבור הקופה הציבורית והאזרחים העובדים.
יצוין כי המהלך הנוכחי מגיע כהמשך ישיר להחלטת הביטוח הלאומי מתחילת השנה, לפיה בוטלה ההנחה לאברכים בגיל גיוס שלא הסדירו את מעמדם מול רשויות צה"ל. אלא שהתוכנית החדשה של האוצר מבקשת להרחיב את המדיניות וליצור קו אחיד: ביטול גורף וקבוע של ההנחה לכלל האברכים והסטודנטים בארץ, ללא קשר לחובת השירות הצבאי.
ברחוב החרדי כבר נשמעת ביקורת חריפה על היוזמה. נציגי המגזר טוענים כי מדובר ב"רדיפה כלכלית" ובסדרת גזירות מכוונת - המצטרפת לסוגיות המעונות והקיצוצים בתקציבי הישיבות - שפוגעת במשפחות רבות המתמודדות ממילא עם יוקר מחיה והכנסות נמוכות.
מנגד, באוצר ובארגונים כלכליים מדגישים כי מדובר בצעד מתבקש של שוויון אזרחי, שנועד להבטיח את יציבותה של רשת הביטחון הסוציאלית של כלל אזרחי ישראל בעתיד.