נתניהו וישראל מנהלים כיום, לטעמי, מדיניות קורבנית של "שתיקת הכבשים" - מדיניות שלעולם לא תשביע את הארי הטרוריסטי. במקביל, אנו עדים למה שנראה ככניעה מבישה של טראמפ וארצות הברית.
בניסיון למזער נזקים, ממשלת ישראל שותקת מול דברי הבלע וההסתה של איראן ומול התנהלותם של המתווכים המוסלמים העוינים לישראל. שתיקה זו אינה מחזקת את ההרתעה, אלא עלולה להתפרש כחולשה.
לדעתי, טראמפ וסגנו ואנס בחרו לסגת מעמדתם כדי למנוע זינוק במחירי הנפט והחרפת המשבר הכלכלי, בתקווה לשפר את מצבם הפוליטי לקראת הבחירות. זו כמובן זכותם, אך זו גם בעייתה של ארצות הברית. עדיין מוקדם להעריך את מלוא הנזק למעמדה של המעצמה, שנדמה כי נטשה את בני בריתה ואף את העם האיראני, שלו הבטיחה בעבר סיוע. אולם דווקא משום שארצות הברית היא בעלת ברית של ישראל, עליה לכבד גם את גבולות העצמאות המדינית שלנו, ולא לצפות שישראל תישא במחיר החלטותיה.
ישראל חייבת לעמוד על עקרונותיה. נתניהו צריך להיות ברור ונחרץ, ולא למהר להציע ויתורים או פשרות, ובוודאי שלא לסגת מעמדות ביטחוניות חיוניות.
אין צורך בהתבטאויות מתלהמות או באיומי סרק. אין גם תועלת בלעג כלפי האמריקאים, גם אם התנהלותם מעוררת ביקורת. אך בין שתיקה מוחלטת לבין התלהמות יש דרך אחרת: לומר את האמת באופן ענייני וברור.
מה שנחתם נראה בעיניי כמזכר של כניעה, ויתור מוגזם ובזבוז של היתרון הצבאי שהושג מול איראן. מדיניות של הבלגה מוגזמת רק מגבירה את תיאבון התוקפנים ומשדרת חולשה לא רק לטהרן, אלא גם לכל השחקנים האזוריים.
במקביל, תחושת ההיבריס באיראן הולכת ומתעצמת, ונראה שהיא כבר משפיעה גם על ההתנהלות האמריקאית - והכול על חשבונה של ישראל. חשוב להבהיר: ישראל היא מדינה ריבונית, לא שלוחה אמריקאית, כפי שחיזבאללה משמש שלוחה איראנית.
מצער לראות גם את השמחה לאיד במחנה המתנגדים לנתניהו. ייתכן שהימין ספג מכה מדינית, אך עדיין מוקדם להסיק מסקנות. המציאות הבינלאומית משתנה במהירות, וייתכן שהמאזן עוד ישתנה בעתיד.
גם אם טראמפ פגע קשות במעמדו, ייתכן שעוד ישנה כיוון. עם זאת, לאחר שנראה בעיני רבים כ"משענת קנה רצוץ", קשה לראות כיצד ישיב לעצמו את אמינותו.
בכל מקרה, הרבה תלוי גם בישראל. ארצות הברית תישאר בעלת ברית חשובה, גם אם אינה תמיד עקבית או אמינה כפי שהיינו רוצים.
לכן אין מקום לשתיקה גם מול אמירות קשות המופנות נגד ישראל. יש להמשיך ולהבהיר כי אזרחי ישראל מותקפים במשך שנים בידי חיזבאללה ללא כל הצדקה, וכי איראן היא שותפה מרכזית בתוקפנות זו.
ייתכן שבעתיד ישראל תיאלץ לשוב ולפעול נגד איראן. בינתיים, הפסקת אש יכולה לאפשר לצה"ל ולחברה הישראלית להתאושש ולהתחזק לקראת האתגרים הבאים.
הכותב הוא פסיכולוג קליני