והיה מחניך טמא? השערורייה שמסכנת את לוחמינו
התמונות והעדויות הזורמות בשבועות האחרונים מתוך הכוחות המתמרנים בעזה ובלבנון הן מטלטלות ומזעזעות. הן חושפות מציאות בלתי נתפסת של עירוב מגדרי בקו הראשון של הלחימה, בתוך נגמ"שים, מבנים צפופים ותנאי שטח קיצוניים. לאיזה מצב בלתי אפשרי ומנוגד לכל ערך מכניסים את בנינו ובנותינו ברגעי ההכרעה של המלחמה?
האזהרה האלוקית: פגיעה ישירה ברוח הלחימה
פסוקי התורה בפרשת כי תצא אינם המלצה, הם תנאי מבצעי לניצחון: "כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ - וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ".
הפסוקים הללו מתריעים בנו כאלף עדים כי פגיעה בקדושת המחנה היא פגיעה ישירה בנפש לוחמינו ובחוסן המבצעי שלהם ממש. כאשר הרוח והקדושה נפגעות, אין סיעתא דשמיא וזה מסכן את הכוח כולו.
שתיקת המערכת: מי נרדם בשמירה?
מול השבר הזה, השאלה המהדהדת היא: מי הוא זה שיכול לעמוד מנגד ולומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה"?
- היכן יוהל"ם והדרג הפיקודי? כיצד פקודות בסיסיות של הפרדה והתחשבות ברגשות הלוחמים נרמסות בשטח?
- היכן הרבנות הצבאית? מדוע קולה של הסמכות ההלכתית הרשמית בצה"ל אינו נשמע בעוצמה הנדרשת מול הפרות אלו?
- מדוע ראשי האיגוד שותקים? הגיע הזמן שראשי האיגוד יצטרפו לרוב רבני הישיבות והמכינות וישימו סוף לטנגו ההזוי עם ראשי הצבא שמפירים ברית שותפות של דורות.
זו כבר מזמן לא בעיה מקומית או תקלה נקודתית של מפקד בשטח. זוהי תופעה, ומישהו כאן נרדם בשמירה - אם בכלל הייתה רשימת שמירה ערכית.
פעם, בתרבות הפיקודית של צה"ל, היה מוסר של לקיחת אחריות. מפקדים היו מניחים את הדרגות והולכים הביתה על פחות מזה. היום, נראה שיש מי שמנסה לנרמל את השערורייה.
הלוחמים בשטח: הכוח לשנות נמצא בידיים שלכם
צה"ל יקר לנו מכל. הוא שומר עלינו בחירוף נפש, אך נשאלת השאלה: מי ישמור על צה"ל ועל ערכיו מההרס הזה?
חיילים יקרים, אל תרימו ידיים ואל תשלימו עם המצב. שימו לזה סוף!
- הציפו את הבעיות: אל תטאטאו את התקלות מתחת לשטיח, דווחו עליהן בזמן אמת.
- עמדו על שלכם: שמרו על ההלכה ועל פקודת השירות המשותף בנחרצות ובגאווה.
- דעו את זכויותיכם: אף אחד, שום מפקד ושום דרג, אינו יכול לכפות עליכם מצבים שמסכנים אתכם, את אמונתכם ואת הלכידות של הכוח שלכם.
הכוח ההלכתי, המוסרי והחוקי נמצא בידיים שלכם. שמרו על קדושת המחנה - כדי שננצח.