עשרות שנים של עבודה במערכת החינוך, מפגשים עם אלפי ילדים ובני נוער, לימוד שיטת "מעגלי ההקשבה" ופעילות חברתית ענפה התגבשו אצל שרון אדם לתפיסת עולם אחת: השינוי בחברה הישראלית מתחיל ביכולת של אדם לעצור, להקשיב באמת ולהכיר באנושיות של מי שיושב מולו.
בריאיון לד"ר חנה קטן היא מספרת כיצד נולדה הדרך שהובילה אותה להקמת "קהילת מנהיגות לאחדות ישראל", ומדוע בעיניה האחדות איננה סיסמה אלא דרך חיים.
אדם מספרת כי עוד שנים רבות לפני שהחלה לעסוק באחדות, עסקה בחינוך, במחול ובעבודה עם ילדים מתוך רצון לראות כל אדם כפי שהוא. "כל השנים היה חשוב לי לראות בן אדם, לראות אנושיות, לרפא כאב ולוודא שאף ילד לא יחזור הביתה כשהוא שבור", היא אומרת. לפני יותר משני עשורים נחשפה לעולם "אמנות ההקשבה והדיבור מהלב", ומאז הפכה אותו לדרך חיים שליוותה אותה בבתי הספר, בצבא, בארגונים, בעבודה עם נוער בסיכון ובקהילות בארץ ובעולם.
לדבריה, נקודת המוצא פשוטה אך עמוקה. "כולנו בני אדם. כל אדם הוא סיפור. כל אחד רוצה שיראו אותו באמת, שיקשיבו לו באמת - מעבר למילים". מתוך ההבנה הזאת פיתחה במערכת החינוך מרחבי שיח שבהם כל המשתתפים יושבים במעגל, ללא היררכיה, ומדברים בזה אחר זה באמצעות "מקל דיבור". "מורידים את הראש שמקטלג ומפריד, ופותחים את הלב. שם מתחיל הריפוי", היא מסבירה.
ד"ר חנה קטן מציינת במהלך השיחה כי בעיניה מדובר בתהליך של ריפוי אישי ולאומי כאחד. אדם מסכימה ומדגישה שהיכולת להקשיב אינה נרכשת ביום אחד. "האחדות היא לא סיסמה. היא עבודה יומיומית על המידות. פעם הייתי ממהרת להגיב, הייתי בטוחה שאני צודקת. היום אני משתדלת לעצור, להקשיב ולהיות בענווה מול האדם שמולי. 'ואהבת לרעך כמוך' זו עבודה מעשית, לא רק רעיון יפה".
לדבריה, דווקא ההשהיה לפני התגובה היא שמאפשרת לאדם למצוא את התשובות מתוך עצמו. "אם יגידו לי מה לעשות, לא בטוח שאעשה את זה. אבל כשאני מקשיבה באמת, התשובה עולה מבפנים. אנחנו לא באים לייעץ או לשפוט, אלא לאפשר לאדם לפגוש את עצמו".
מתוך התפיסה הזאת הוקמה "קהילת מנהיגות לאחדות ישראל", המאחדת נשים מובילות ממגזרים שונים המבקשות לפעול למען חיזוק השיח הציבורי. "אנחנו מביאות יחד רבניות, מנהלות, מנכ"ליות, נשות תקשורת, משפיעניות ונשים שמנהיגות קהילות גדולות. כולן רוצות לעשות טוב במדינה שלנו", היא אומרת.
לדבריה, מטרת היוזמה אינה למחוק את המחלוקות אלא לשנות את הדרך שבה הן מתנהלות. "באנו לכנסת כדי לומר בקול ברור: אנחנו לא רוצות יותר שיח של פילוג, של שנאה ושל צעקות. נמאס לנו. אנחנו רוצות דיבורי אור, לראות את האדם שמולנו ולחפש פתרונות במקום לחפש מחלוקות".
בהמשך הריאיון מתייחסת אדם גם לעולם האמונה ולתהליך ההתקרבות למסורת שהיא מזהה בחברה הישראלית מאז פרוץ המלחמה. היא מספרת כי במסגרת מיזם "שבת מכל הסיבות" היא פוגשת צעירים רבים המחפשים משמעות וחיבור. "כולם מחפשים תשובה, כולם מחפשים את בורא העולם. אנשים רוצים לשמוע דבר תורה, רוצים תפילין, רוצים שבת. יש חיפוש אמיתי".
בהקשר זה היא מתייחסת גם לבניה, ובהם הזמר עומר אדם. "עומר, רועי וגל מביאים רבנים הביתה, יש אצלנו שיעורי תורה. עומר הולך הרבה פעמים עם ציצית, שומר שבת ומניח תפילין, וגם האחים שלו. זה לא בא ממני - זה בא מהם. הם אפילו יותר חזקים ממני". היא מוסיפה בגילוי לב כי היא עצמה עדיין אינה שומרת שבת כהלכתה, אך חשה שתפקידה הוא לקרב אנשים אל השלווה, אל הרוגע ואל החיבור הפנימי.
לקראת סיום השיחה מבקשת ד"ר חנה קטן לחזור לרעיון האחדות, ואדם מציגה את הקמפיין החדש שמובילה הקהילה - "בוחרים אחדות". "אנחנו אומרים למנהיגי הציבור שאין יותר רייטינג לפילוג, לצעקות ולשנאת אחים. יש רייטינג לאחדות, לאהבה ולחיבור. אנחנו רוצים לשנות את השפה במדינת ישראל".
היא מסכמת במסר של תקווה: "זאת עבודה של שנים. לנקות את השיפוטיות, את הכעס ואת הקנאה, ולבחור בכל פעם מחדש לראות את הטוב שבאדם האחר. אם כל אחד יביא איתו קצת יותר אור, נוכל בעזרת השם לחבר מחדש את עם ישראל".