על פי נתונים קליניים ומחקרים אפידמיולוגיים גלובליים, כאבי ברכיים הם תופעה נפוצה במיוחד בעלת מגמת עלייה ברורה. מומחי הכאב של חברת innoCare מציינים מספר נתונים עיקריים:
נתוני שכיחות כלליים: השכיחות של כאבי ברכיים באוכלוסייה הכללית נעה בין 10% ל-60% בשלב כלשהו במהלך החיים.
מבוגרים ובני גיל המעבר: כ-25% מהמבוגרים מעל גיל 45 מדווחים על כאבי ברכיים תכופים או כרוניים. השכיחות מזנקת ככל שעולים בגיל: עד גיל 75, כ-50% מהאוכלוסייה חווים מגבלות או כאבים בברך.
פערים מגדריים: נשים נמצאות בסיכון גבוה פי 2 מגברים לחוות כאבי ברכיים. הן מהוות כ-60% מכלל מקרי שחיקת הסחוס (אוסטאוארטריטיס). הבדל זה נובע משילוב של מבנה אנטומי (רוחב אגן שונה המשנה את זווית העומס על המפרק), הבדלים בכוח השרירים המייצבים ושינויים הורמונליים בגיל המעבר.
מגפת שחיקת הסחוס: מעל 365 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים כיום משחיקת סחוס בברך. שכיחות המחלה עלתה ב-113% מאז שנת 1990, והתחזיות צופות כי עקב הזדקנות האוכלוסייה ועלייה בשיעורי השמנת היתר, המספר יגיע לכ-1 מיליארד בני אדם עד שנת 2050.
הגורמים השכיחים ביותר
ניתן לסווג את הגורמים לכאבי ברכיים לשלוש קבוצות עיקריות:
פציעות וחבלות: קרעים ברצועות המפרק (כמו הרצועה הצולבת הקדמית - ACL או הרצועות הצידיות MCL/LCL), קרעים במיניסקוס (בולמי הזעזועים של הברך) עקב תנועה סיבובית חדה, ושברים או פריקות של פיקת הברך.
תסמונות "שימוש יתר" ועומס מצטבר: פציעות רבות (במיוחד אצל רצים וחובבי ספורט) נובעות מעומס לא מבוקר, ולא מהרס מבני של הסחוס. פגיעות אלו כוללות דלקת בגיד הפיקה ("ברך קופצים"), תסמונת הכאב הפטלופמורלי ("ברך רצים" הנובעת מתנועה לא תקינה של הפיקה) וכן בורסיטיס (דלקת בשקי הנוזל המרפדים את המפרק).
מחלות מפרקים כרוניות וניווניות: בראשן אוסטאוארטריטיס (כ-73% מהמקרים מתרחשים מעל גיל 55), דלקת מפרקים שגרונית (מחלה אוטואימונית הגורמת לעיוות המפרק) וכן גאוט (צינית - הצטברות גבישי חומצת שתן הגורמת לדלקת חריפה).
כאן המקום לציין את מקומו של משקל עודף בהיווצרות הבעיה. משקל עודף מפעיל עומס מכני עצום, מבחינה פיזיקלית: כל קילוגרם עודף מתורגם לעומס של פי 4 עד פי 7 על הברך בעת הליכה או עלייה במדרגות. מנגד, ירידה של 5% בלבד במשקל הגוף משפרת משמעותית את רמות הכאב.
הטיפולים הנפוצים
הטיפול בכאבי ברכיים נעשה בצורה מדורגת, מהקל אל הכבד, כאשר הרפואה המודרנית שואפת למצות פתרונות לא-פולשניים לפני פנייה לניתוח. להלן התפלגות סטטיסטית ממוצעת של סוגי הטיפולים השונים כמענה ראשוני או משולב:
טיפול שמרני ושינוי אורח חיים
קו הטיפול הראשון מהווה את עיקר הטיפולים (45%) וכולל פיזיותרפיה ממוקדת (חיזוק שרירי הארבע-ראשי והמייצבים), ירידה מבוקרת במשקל והתאמת פעילות גופנית אירובית מתונה (הליכה, שחייה או רכיבה על אופניים).
מחקרים (כולל ב-New England Journal of Medicine) מראים כי עבור חולים רבים עם שחיקה קלה עד בינונית, פיזיותרפיה משיגה תוצאות ארוכות טווח שאינן נופלות מניתוח זעיר-פולשני.
הקלה על כאב וניהול התסמינים מהווים גם הם חלק משמעותי בטיפול השמרני. מכשירים ביתיים רבים מסייעים בכך, ואף תורמים להאצת ההחלמה במצבים מסוימים.
לדוגמה, טכנולוגיית אינוקר על בסיס גלי רדיו בשילוב רטט מחממת את הרקמות בעומק הברך, מקלה על הכאב ומאפשרת לגוף להפעיל תהליכי החלמה טבעיים ביעילות גבוהה יותר. מדובר במכשיר ביתי לא פולשני שקיבל את אישור FDA, משרד הבריאות והאיחוד האירופי.
אפשרויות דומות נוספות כוללות טיפול באמצעות לייזר רך, אור אדום ועוד.
טיפולים לא שמרניים
קו הטיפול הבא בתור כולל טיפול תרופתי לסוגיו, הזרקות, רפואה רגנרטיבית וכן ניתוחים.
משככי כאבים ונוגדי דלקת ללא סטרואידים מפחיתים נפיחות ומקלים על התקפים חריפים, אך לרוב לא מהווים פתרון קבוע למקור הבעיה.
בשלבים מתקדמים יותר ניתן להזריק קורטיקוסטרואידים (להפחתת דלקת מהירה וזמנית) או חומצה היאלורונית (לשימון המפרק ושיפור הניידות). כמו כן טיפולים ביולוגיים מתקדמים כגון זריקות PRP (פלזמה עשירה בטסיות) מגרות את מנגנוני הריפוי הטבעיים של הגוף (גישה מובילה בטיפול רגנרטיבי).
ניתוח הוא מוצא אחרון המיועד למקרים בהם הטיפול השמרני נכשל, וקיימת פגיעה קשה בתפקוד היומיומי. סוגי הניתוחים כוללים ארתרוסקופיה (לתיקון הבעיה) או ניתוח מלא / חלקי להחלפת מפרק הברך. בארה"ב לבדה מבוצעים כ-850,000 ניתוחי החלפה בשנה.
טכנולוגיית אינוקר היא הדור החדש של טיפול בכאבים, בלי תרופות ובלי הליכים פולשניים. קבלו 60 יום ניסיון (בכפוף לתקנון): https://innocare.co.il