ארכיון המדינה שבמשרד ראש הממשלה חושף היום (שישי) לקראת ציון 50 שנה למבצע אנטבה, אוסף נרחב בן אלפי עמודים ובו הפרוטוקולים המלאים של ישיבות הממשלה, ועדת שרים לביטחון ואף התייעצויות של הצוות הביטחוני המיוחד שהקים ביום החטיפה ראש הממשלה רבין לטיפול במשבר.
לצד המסמכים החדשים שנחשפים עכשיו לראשונה מפרסם ארכיון המדינה את כלל התיקים הנוגעים למבצע אנטבה (שחלקם נחשף בעבר) - ובכך מגיש לציבור את התמונה המלאה בנוגע להתנהלות הממשלה בעת ההיא.
העיון בפרוטוקולים שבאוסף שופך אור על הלבטים והחששות, על התרחישים השונים שנבחנו ועל תהליך קבלת ההחלטות המייסר, שהוביל בסופו למבצע המוצלח, וגם על אירוע אחד דרמטי, שהתרחש מספר חודשים קודם לכן בניירובי שבקניה ולו קשר ישיר לפרשת אנטבה. באוסף גם רישום שיחה גלויית לב של ראש הממשלה עם עורכי העיתונים, בה ביקש את שיתוף הפעולה שלהם למניעת פרסום פרטים שיסכנו את חיי החטופים.
הסוף ידוע: שבוע בלבד לאחר חטיפת המטוס, ב-4 ביולי לפנות בוקר, פרצו כוחות צה"ל לטרמינל באנטבה, ושחררו את בני הערובה הישראלים והטייסים הצרפתיים שהוטסו חזרה לישראל. ארבעה נהרגו במהלך המבצע, בהם מפקד סיירת מטכ"ל, סגן אלוף יונתן נתניהו ז"ל.
"לפני שאנחנו ממשיכים, יש לי הודעה" - קטע ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל את ישיבת הממשלה, וסיפר כי הקשר עם מטוס 'אייר פראנס', שיצא מישראל בדרכו לפריז, אבד לאחר נחיתת ביניים באתונה. "כנראה שהמטוס נחטף". במהלך הישיבה עודכן ראש הממשלה שהמטוס נחת בבנגזי שבלוב, אולם בשלב ההוא לא היה ברור האם לוב היא היעד, מיהם החוטפים ומה הן כוונותיהם. אלי מזרחי, ראש לשכתו של רבין, המליץ שהשרים יעדכנו את מזכיר הממשלה לגבי מעשיהם בהמשך היום. רבין השיב: "אין כל צורך בכך. הכוונה שלי היא להעמיד את ממשלת צרפת כגורם אחראי לגורל הישראלים הטסים במטוס אייר פרנס ולא לשחרר את ממשלת צרפת מאחריות זאת".
תשובת רבין להמלצת אלי מזרחי
בדיונים האינטנסיביים שקיימה הממשלה מאז החטיפה, ובהתכתבות עם הרשויות בצרפת הודגשה שוב ושוב אחריותה של ממשלת צרפת, אך כעבור יומיים הופרדו שאר החטופים מבני הערובה הישראליים ולאחר יום נוסף שוחררו. אז חלחלה ההבנה שאפשרויות נוספות לפתרון, שנבחנו כבר בתחילת המשבר, צריכות להיבחן עתה ביתר שאת. לשם כך היה על ישראל להרוויח זמן ולדחות את האולטימטום ככל האפשר. ביום רביעי, 1 ביולי, נאלצה ממשלת ישראל, שנקטה עד אז את העיקרון שלא מנהלים משא ומתן עם מחבלים, להודיע על נכונותה להיכנס למשא ומתן על שחרור החטופים. משא ומתן התקיים כמעט עד לרגע האחרון, גם כאשר פעולה צבאית לשחרור החטופים נחשבה כאפשרית ועמדה לצאת לדרכה.
לראשונה, חושף ארכיון המדינה גם הקלטת קול של 26 שיחות טלפון שקיים אלי מזרחי עם ראש הממשלה, מנכ"ל משרד החוץ ואחרים במהלך אותו שבוע; תמלילים של חמש שיחות טלפון שקיים אל"מ ברוך בר-לב (בורקה), ששימש כמה שנים קודם לכן כנספח צה"ל ומשרד הביטחון באוגנדה, עם שליט אוגנדה דאז, אידי אמין, בניסיון לרתום את הקשר שנרקם ביניהם לפתרון המשבר:
השיחה השנייה בין ברוך בר-לב לאידי אמין, 30/6/1976 בשעה 23:05
באוסף גם ריאיון עם יצחק דוד, אחד מבני הערובה שנפצע במהלך פעולת החילוץ. דוד היה ניצול שואה, שההפרדה בין הישראלים לשאר בני הערובה העלתה בו זיכרונות קשים. בשונה מרוב הפריטים שבאוסף, שמטבע הדברים משקפים את מה שקרה במדינת ישראל ובעיקר בחדרי הדיונים של מקבלי ההחלטות, מאפשר הריאיון הצצה לנקודת מבטם של החטופים על אירועי אותו שבוע.
ההתכתבות שבתיקי משרד החוץ עם ממשלת צרפת והמדינות האחרות, שאזרחיהן נחטפו ועם אלו שנדרשו לשחרר עצירים - משלימה את התמונה העולה מן הפרוטוקולים ומאפשרת הבנה טובה יותר של מה שנאמר או נרמז בין השורות במהלך הישיבות. בתיקים ניתן למצוא גם התכתבות על הדיונים במועצת הביטחון בעקבות המבצע.
עוד חושף ארכיון המדינה את תיקי לשכת ראש הממשלה דאז המכילים מאות מכתבים ממנהיגים ואנשים פרטיים מכל העולם בעקבות הצלחת המבצע. האוסף כולל גם תצלומים שזה עתה פקעו זכויות היוצרים על השימוש בהם, תיקים על הפקת סרטים על מבצע אנטבה ותיקים מאוחרים על הנצחתו של סא"ל יוני נתניהו ז"ל.