בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דן היום (ראשון) בהרכב מורחב של חמישה שופטים בשבע עתירות העוסקות בהליך בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. העתירות הוגשו בעקבות טענות לפגמים שנפלו בהצבעה החשאית שנערכה בכנסת בתחילת החודש.
הדיון התקיים בפני נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטות דפנה ברק-ארז, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן.
העותרים טוענים כי תיעוד ההצבעה על ידי חלק מחברי הכנסת פגע בחשאיות ההליך ובטוהר הבחירה, בעוד הכנסת, הליכוד והיועצת המשפטית לכנסת סבורים כי אין עילה לפסילת התוצאה.
במהלך הדיון התפתח עימות באולם לאחר שח"כ טלי גוטליב התפרצה לדבריהם של המשתתפים. נשיא העליון הורה למשמר להוציאה מהאולם ואמר, "אחרי שהבלגנו אני מבקש מהמשמר להוציא ח"כ גוטליב".
גוטליב השיבה, "על מה אתה מוציא אותי? הערתי הערה, אני לא צועקת", ובהמשך ביקשה לצאת בכוחות עצמה. כאשר נשמעו באולם קריאות "רואים לכם בושה", השיב עמית: "והעם רואה את הקולות".
אחד הצירים המרכזיים בדיון עסק בשאלת משמעותה של הצבעה חשאית. השופט עמית תהה, "אם 120 חברי הכנסת היו מתעדים את עצמם, יכולנו להגיד שההצבעה חשאית?", בעוד השופט סולברג שאל את נציג הליכוד עו"ד אילן בומבך מהו תוכנה של הצבעה חשאית. בומבך השיב כי "חשאיות היא רק מנגנון. פתק, פרגוד וקלפי", והשופטת ברק-ארז הגיבה: "הפרגוד יכול להיות שקוף".
השופטת רות רונן העלתה אפשרות כי גם ללא הוראה מפורשת, עלולה להיווצר אווירה המעודדת תיעוד הצבעה. נציג הייעוץ המשפטי לכנסת, עו"ד יצחק ברט, השיב כי לא הוצגו ראיות להנחיה כלשהי לחברי הכנסת וכי אין איסור מפורש על צילום בקלפי.
ברט קרא לבית המשפט שלא לפסול את הבחירה גם אם יקבע כי צילום ההצבעה אינו תקין. לדבריו, "גם אם תכריעו שאסור לצלם, זה חידוש שלא היה ידוע ובפועל נעשה הפוך. מזכירות הכנסת, יו"ר הכנסת וחברי הכנסת וכולם לא ידעו שאסור". עוד טען כי שינוי כללי המשחק לאחר קיום הבחירות יהיה חמור במיוחד.
במהלך הדיון התייחסה השופטת ברק-ארז גם להשוואות שהוצגו למדינות אחרות. לאחר שברט ציין כי לפי מחקר של הכנסת אין פרלמנט בעולם האוסר צילום בהצבעה חשאית, אמרה: "אדוני מפנה לארצות הברית, והגישה של גבולות חופש הביטוי היא שונה לחלוטין. אנחנו לא מקבלים את התפיסה הזו, אז נקבל אותה רק בעניין של הצבעה?".
מנגד טענו העותרים כי קבלת המצב הקיים עלולה ליצור תקדים בעייתי. עו"ד ערן מירנברג, המייצג עותרים ממפלגת כחול לבן, הזהיר כי "אנו פותחים פתח לתעשייה של צילום ואפשרויות של שחיתות", בעוד עו"ד אלירם בקל, המייצג את יש עתיד, טען כי מדובר בפגיעה בזכות החשאיות של הבוחר.
הדיון הנוכחי נערך לאחר שבדיון קודם הציע בית המשפט לכנסת לקיים הצבעה חוזרת שתבטיח את תקינות ההליך. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה דחה את ההצעה, ובעקבות זאת הוציא בג"ץ צו על-תנאי המתמקד בטענות להפרת חשאיות ההצבעה.
בתום הדיון הודיעו השופטים כי ההכרעה בעתירות תינתן במועד מאוחר יותר.