כזכור, לפני שבועות אחדים הוחלט באיחוד האירופי להטיל סנקציות על כמה ארגוני ימין. לאחר שיח די מנומנם בתקשורת הישראלית, ואולי גם תקווה של מי שסבר שממשלת ישראל תדע להתמודד עם המהלך, לא נראה שקרה משהו. הסנקציות מתחילות להשפיע, בינתיים ללא תגובה ישראלית.
בריאיון לערוץ 7 מספר יונתן אחיה, יו"ר תנועת 'ארצנו', אחת מהתנועות שעליהן הוטלו הסנקציות, על המשמעות המעשית של המהלך האירופי וגם על האדישות הישראלית כלפיו. בפתח הדברים הוא מספר על פעילות התנועה ועל מה שעורר, לדבריו, את חמתם של האירופים:
"הפעילות שלנו היא פעילות מגוונת, סיוע לחוות חקלאיות בכל הארץ, בגליל וביו"ש, מתנדבים בפרויקטים חינוכיים חקלאיים, עזרה לכיתות כוננות, וזה כנראה מה שקומם את האירופים תחת סעיף של זכויות אדם. הם טוענים שחימשנו מיליציות שפגעו בערבים. אני משער שהם קובעים כך בעקבות קמפיין שהרמנו לקניית ציוד לכיתות כוננות. מדובר בציוד בסיסי ולא בתחמושת, אבל אחרי אוקטובר 23' היה צורך בתגובה ופעולה והיה ואקום גדול שאליו נכנסנו כעמותה אזרחית".
על בחירתם של האירופים להגדיר את כיתות הכוננות כפוגעות בערבים, ולא כמערך להגנה אזרחית, אומר אחיה כי האירופים, ככל הנראה, ימשיכו לעשות לנו עוד אלפיים שנה את מה שעשו לנו כבר אלפיים שנה, כלשונו.
על המשמעות המעשית של הסנקציות מספר אחיה כי הקשיים מתחילים להתגלות מול גופים פיננסיים הפועלים במסגרת הסכמים בינלאומיים, ובהם בנקים וחברות אשראי. "יש חברות אשראי שממש סגרו את הדלת בפנינו, בהם גם 'ביט' שהוא מוצר בסיסי בחיי כל עמותה ואזרח בישראל, יש שירותים שאנחנו מנועים מלקבל בבנקים. לא מדובר בחסימה מוחלטת אבל יש כאן קושי והקפאת כספים".
לשאלתנו על ההחלטה לאפשר חלק מהשירותים הבנקאיים, ובתחומים אחרים להקשות, כלומר ליישם באופן חלקי את הסנקציות האירופיות, מספר אחיה כי בדיון שהתקיים בכנסת אמרה נציגת הפיקוח על הבנקים וחברות האשראי כי "הם צועדים על חבל דק בין היכולת להמשיך ולנהל את הכלכלה הישראלית כמי שמעוגנים בהסכמים בינלאומיים ומחויבים לסנקציות לבין זכויות ריבוניות של מדינת ישראל".
אחיה מזכיר כי המשמעות העקרונית של הסנקציות היא שבעודו אזרח ישראלי, מופעלת נגדו אכיפה מבלי שמישהו העמיד אותו לדין. לדבריו, נכונותן של חברות האשראי והבנקים להיעתר לסנקציות הללו משיתה עליו עונש כבד רק משום שהם מעוגנים בהסכמים בינלאומיים. זאת בעוד "באירופה הבנקים מחויבים שלא להקשיב לסנקציות, כי האירופים מבינים שאם הבנקים יהיו קשובים לסנקציות המשמעות היא שמדינה אחרת וזרה משפיעה עליך. זה מה שקורה כאן, התערבות של מדינה זרה בריבונות הישראלית".
על התגובה הישראלית, שנדמה כי אמורה להגיע מכיוון משרד ראש הממשלה או משרד החוץ, אומר אחיה כי "יש פעולות שנעשות מאחורי הקלעים, אבל הנושא הוא לא התנועה שלנו. מדובר בעשרה ארגונים שעליהם הטילו סנקציות, ואולי ניתן היה לטעון שנקריב את אותם עשרה ארגונים כדי שלא לסכן פעילות פיננסית שלנו כמדינה, אבל היום עמותות מקבלות מאה מיליארד שקל מתקציב המדינה. מדובר בעמותות שכיום חשופות לסנקציות כאלה ואחרות. גם קופת חולים נחשבת לעמותה, ולכן היא הופכת להיות חשופה לסנקציות בגלל טיעוני גזענות וכו'. הם יכולים להשפיע על המדינה כולה בהיקפים חסרי תקדים. אם האירופים יצליחו בעשר, למה שלא ינסו מאה? הצונאמי יצא לדרך", הוא מזהיר.
לדבריו, בין הארגונים מתקיים שיח על דרכי ההתמודדות, אך יש לזכור שמדובר בעמותות של החברה האזרחית, שנועדו לתת שירות לציבור בתחומים שונים, ולא בגופים בעלי ידע או יכולות בתחומי היחסים הבינלאומיים. "אנחנו יכולים רק להרים דגל אדום ומדינת ישראל צריכה לקחת את זה מכאן והלאה. אני לא חשוף לכל המהלכים ואני לא חלק מהמדיניות והדיונים. אני רוצה לחשוב שמישהו מטפל בזה, אבל לא באמת יודע מי ואיך מטפלים. כעת העמותה שלנו מוגבלת בחלק מהפעילות הכלכלית שלה וזו סנונית ראשונה".