שנת הלימודים תשפ''ו מסתיימת בימים אלו, תלמידי ישראל מקבלים תעודה שמצביעה על הישגיהם, ציונים אשר משקפים את המקצועות בהם הצליחו ואת אלה בהם הצליחו פחות.
התעודה מתמרצת תלמידים להתאמץ לכל אורך השנה כדי להגיע להישגים יפים, התעודה גם מהווה מצפן להמשך הדרך לקראת השנה הבאה, באיזה מקצוע צריך להשקיע ובאיזו הקבצת לימוד שואפים ללמוד בשנה הבאה.
כל תלמיד מקבל תעודה, אבל מערכת החינוך הישראלית מתנהלת כבר שנים ארוכות ללא שיקוף של הישגיה. כמעט באין נתונים, בלי בקרה על ההישגים, וללא הפקת לקחים להמשך. אמנם לאחרונה התפרסמו הישגי תלמידי ישראל במבחן ארצי שהרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ''ה) ערכה לתלמידי כיתות ט'. מבחן זה עשוי היה לתת למערכת החינוך מעין ''תעודה'' על עבודתה. המבחן נערך אחרי 8 שנים בהם לא נערכו מבחנים! הנתונים לימדו כי רק 22% מהתלמידים עומדים בדרישות משרד החינוך באנגלית, במבחן ב''שפת אם'' רק 38% עומדים בדרישות. הסערה הציבורית עסקה בציוני המבחן במדעים שלא התפרסמו עד עתה. אולם חשוב להבין, אלו אינם ציונים של שנת הלימודים הנוכחית, אלא של השנה הקודמת (תשפ''ה). לא רק הנתונים במדעים לא פורסמו עד עתה אלא גם המבחנים שנערכו לתלמידי כיתה ה' במתמטיקה, אנגלית ו'שפת אם'. כמו כן נתוני המבחנים שנערכו לתלמידי המגזר הערבי בשפה העברית- גם אלו נשמרים במחשכים.
במדינות מתקדמות רבות, המבחנים מתבצעים באופן דיגיטאלי והתשובות מגיעות חזרה אל השטח בתוך ימים עד שבועות ספורים. ואילו בישראל, אומת ההייטק, עדיין מבצעים מבחנים ארציים המכונים מבחני מיצ''ב או בשמם החדש ''תמונת מצב'' באמצעות דף ועיפרון, ומקבלים תוצאות במקרה הטוב, באיחור של שנה וחצי.
האיחור הקיצוני בפרסום הנתונים אינו הבעיה היחידה. דמיינו תעודה בה במקום ציונים מספריים, היו התלמידים מקבלים הערכה מילולית השוואתית, למשל: אנגלית- ''ממוצע. בהשוואה לדומים לך''.
כך ממש הרשות הארצית למדידה והערכה משקפת את הישגי בתי הספר בישראל. אם וכאשר מערכת החינוך מודדת את ההישגים, בתי הספר מקבלים בדיוק את המשוב הזה. מה משמעות הציון ''ממוצע''? ולמי בית הספר מושווה? לכמה בתי ספר הוא מושווה ולמה אין ציר ייחוס ארצי? בעקבות רפורמה שערכה ראמ''ה, אין עוד ציונים, אין ציר יחוס ארצי, ההערכה נותרת מילולית בלבד, בחמש מדרגות ובהשוואה לדומים לך. אם הנך הורה שרוצה להעריך את איכות ההוראה בבית הספר של ילדך, האם בית הספר נותן מענה לימודי מספק לילדך? מהי רמת האנגלית בבית הספר? המידע שתמצאו באתר ראמ''ה עמום, יחסי וניתן ''בהשוואה לדומים לך''.
בתי הספר בישראל למעשה אינם מקבלים תעודה על עבודתם בסוף השנה. אין למערכת מושג מה נדרש לחזק בבית הספר, איזה מורה מצליח למשל להקנות קריאה לתלמידיו ומי לא. אין כל בקרה על הידע של התלמידים במקצועות הליבה
מדינות מתקדמות עורכות מבחנים ארציים כדבר שבשגרה, מבחנים שגרתיים לכל תלמיד במגוון מקצועות לימוד. הערכה עקבית מאפשרת להשתמש בנתונים ככלי פדגוגי. מעין סימני דרך אשר מאפשרים לנווט את התלמיד ואת המערכת אל ההצלחה. בישראל, מערכת החינוך מנווטת ללא מפה, ללא מצפן וללא הערכה מהימנה ושוטפת. אחת לארבע-חמש שנים ישראל משתתפת במבחן בין לאומי שמשקף את הישגי תלמידי ישראל, רק אז מתגלים נתונים גרועים והדרדרות מתמשכת. החופש הגדול קורא לשר קיש להתעורר ולהנהיג מערכת מדידה יעילה, עקבית ומתפקדת.
הכותבת היא חוקרת מדיניות חינוך, פורום קהלת