הרב חן חלמיש, ראש בית המדרש הירושלמי, מפרסם בהקדמת ספרו החדש 'כי אם ברוחי' דברים על מקומה של הרוח במלחמה, על המפגש עם החיילים ועל התורות שהתבררו בשדות המערכה.
הוא מספר כי לאחר ימים אחדים הבין כי עליו להניח את משימת הכתיבה ולצאת אל שדות האימונים והקרב. "שם תפקידי".
בהקדמה מתאר הרב חלמיש חודשים ארוכים של מפגש עם מאות יחידות ועשרות אלפי לוחמים ותומכי לחימה. "תלמיד אני של כלל ישראל וגיבוריו", ומוסיף כי מאז שמיני עצרת נותרו הסימניות בספרי הלימוד על מקומן, אך הלימוד לא פסק.
"מאז קראתי בספרי האורות הקורנים מנשמותיהם של החיילים. בכל מפגש שכזה אני חוזה וקורא את אותיות הנשמה בממשות שאין ממש הימנה".
הרב חלמיש כותב כי בנסיעות הארוכות בין היחידות התחלק זמנו בין שיחות עם נשות חיילים, מחשבות על שאלות תורניות ודמעות שפרצו בעקבות המפגשים. "הלא לא בדיני נפשות בלבד אנו עסוקים, אלא בהלכות נשמת האומה, מלכים ומלחמותיהם".
בהקדמה הרב מתאר כיצד מאז מבצע "עופרת יצוקה" פועלת חבורה העוסקת בחיזוק רוח החיילים בשטחי הכינוס, במפקדות הקדמיות, בקווי הגבול ואף בתוך שטחי הלחימה. מתוך השיח עם המפקדים והחיילים "אט אט מתגבשת המשנה".
במשך יותר מארבעה חודשים, היה בית המדרש הירושלמי לבוגרי צבא בבית אורות בהר הצופים סגור, לאחר שכולם התגייסו למלחמה. לצד זאת חש כי "התורה הירושלמית ממשיכה להתברר במרחבי ארצנו ומעבר לגבולותיה".
הספר, נולד מתוך נקודות מחשבה שנקבצו למאמרים. "התורות שבספר זה נלמדו עם המוני חיילים, מכל המגזרים, בהזדמנויות שונות", כתב, וציין כי גם כאשר הדברים לא נאמרו בדיוק כפי שנכתבו בספר, "רוח הדברים שרתה שם, וזו נשאה עמה מנות-חיים".
הרב חלמיש מתאר כי במהלך מלחמת "חרבות ברזל - מלחמת התקומה" כתב מאות מאמרים קצרים, נאומים, הודעות ותפילות, אך אלה לא נכללו בספר. הספר מבקש לברר את ערכי היסוד של מלחמות ישראל "בשפה ברורה ובנעימת מלכות".
הספר כולל ארבעה חלקים: מאמרים עיוניים על צבא ומלחמה, מאמרים קצרים בסוגיות צבאיות מן התנ"ך, חמישה מערכי שיעור שנכתבו סביב מבצע "עם כלביא", וחלק אחרון שהוא מעין יומן מלחמה. "הרי זה, אפוא, מעין יומן מלחמה, מלחמת הרוח".
בהקדמה מתייחס הרב חלמיש גם לשמות המלחמה, "חרבות ברזל" ו"מלחמת התקומה". הוא כותב כי בתחילה לא הבין את טיב השם "חרבות ברזל", אך לאורך הדרך החל להתרגל אליו ואף "להתאהב בו מכוח כל מה שאירע במהלכו - מסירות הנפש, רעות, איתנות, ניצחונות ועוד".
הרב חלמיש ציין כי השם "מלחמת התקומה" מדגיש את יכולתו של עם ישראל לקום ולהתגבר. עם זאת, לאחר שלמד בכתבי הרמח"ל, מצא לדבריו משמעות מחודשת בשם "חרבות ברזל", "השם השתנה, אך המהות לא השתנתה".
הרב חלמיש מסביר כי בעיניו המלחמה אינה רק מלחמה קיומית אלא מלחמה על הרוח. "ככל שנבין שהמלחמה היא על הרוח הישראלית המקורית, כך נגביר ונשכלל את ביטוייה באופן אקטיבי, ובכך נגביר את כוחנו מול אויבינו, עד הניצחון, בע"ה".
בסיום ההקדמה מודה הרב חלמיש על הניסים במלחמה וכותב בכאב על הנופלים. "הלב מלא כאב עצום על כל אלה שעלו בסערת המלחמה ומאורעותיה השמיימה. פצועי המלחמה הם גיבורים אמיתיים".