בג"ץ פסק היום (שני) נגד האופן שבו טיפל מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוחות שפרסם בנוגע למחדלים שקדמו לטבח השבעה באוקטובר.
הרכב מורחב של חמישה שופטים בראשות השופטת דפנה ברק-ארז ולצידה השופטים דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, פסק כי אנגלמן "חרג מסמכותו".
בפסיקה נקבע כי בארבעה מהדוחות מבקר המדינה מנוע מלעסוק ובארבעה יוכל לעסוק אבל לא על סמך הטיוטות שהכין.
זאת, מפני שבית המשפט פסק שאנגלמן לא נתן למבוקרים להגיב כראוי.
ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה: "מבקר המדינה הביע את עמדתו, ימים ספורים לאחר קרות אסון ה-7 באוקטובר, לפיה פעולת ביקורת המדינה הכרחית לנוכח האסון הכבד וההכרח להפיק לקחים, לתקן את הטעון תיקון ולעמוד על האחראים לכשלים בדרג המדיני, הצבאי והאזרחי.
הצורך בפעולה זו התעצם במהלך 33 החודשים שחלפו, אשר במהלכם לא התקיימה ולו פעולת בדיקה אחת על ידי גורם אובייקטיבי ובלתי תלוי, מלבד משרד מבקר המדינה, אשר פעל בהתאם לתכנית ביקורת שאושרה אך באפריל 2025 בפסק דין של בג"ץ.
במהלך השנה האחרונה פרסם מבקר המדינה למעלה מ- 40 דוחות שחשפו פערים יסודיים בפעולת ההיערכות של המערכת המדינית, הצבאית והאזרחית (מחר יפורסמו 4 דוחות חמורים נוספים). בביקורות אלו עמד המבקר גם על האחראים לכשלים בכלל הדרגים.
אשר ל-8 ביקורות שהעבודה עליהן טרם הסתיימה, קיבל היום בג"ץ את החלטתו. משרד מבקר המדינה ישלים את ביצוע ארבע ביקורות (כולל הדוח על רישוי המסיבה ברעים ואבטחתה והגנה על ערי הדרום) בהתאם לפסיקה ויביא לפרסומן לציבור. אשר לארבע הביקורות הנוספות יעצור משרד מבקר המדינה את פעולתו. לדאבון הלב, שלוש שנים לאחר האסון טרם קיבלו אזרחי המדינה את התשובות לשאלות הקשות שעדיין מרחפות באוויר בעניינן של 4 ביקורות אלו".
מהעותרים נמסר: “פסק הדין מעגן שני עקרונות יסוד: הראשון - גבולות סמכותו של מבקר המדינה, והשני - ההכרה בכך שגם בהליכי ביקורת יש להבטיח הליך הוגן כאשר ישנה אפשרות לפגיעה אישית משמעותית. שמירה על זכויות דיוניות אינה מכשול לחקר האמת; היא תנאי הכרחי לחקר אמת ולהגעה למסקנות אמינות והוגנות".