הרב מרדכי נגארי, רב העיר מעלה אדומים זה 42 שנים, מספר בראיון באולפן הפודקאסטים של ערוץ 7 על הדרך הארוכה שהובילה אותו לתפקיד.
הכול החל במהלך שירותו הצבאי ברמת הגולן בזמן מלחמת לבנון הראשונה, אז שוחח עם הרב חיים סבתו על עתידו לאחר לימודיו בכולל לדיינות בכרם ביבנה.
במהלך אותה שיחה הציע לו הרב סבתו לבחון את האפשרות להתמודד על תפקיד רב העיר במעלה אדומים, שהייתה אז יישוב צעיר בראשית דרכו. בהמשך נוצרו קשרים עם רבנים ואנשי ציבור, ובהם הרב יצחק שילת, והוא אף קיבל המלצה מהרב עובדיה יוסף, שסיפר כי הכיר אותו מתקופת מבחני הרבנות. "השגחת ה' מיוחדת במינה. אמרתי לרב סבתו שראש הישיבה הרב גולדויכט רוצה לדחוף את הזקנים של הכולל לתפקידי רבנות".
הרב נגארי סיפר כי בבחירות שנערכו בעיר נבחר יחד עם הרב יהושע כץ לכהן כרב העיר. "לא הייתה פוליטיקה, היה נבחרי ציבור מטעם הציבור פרופר". באותם ימים מנתה מעלה אדומים כ-4,000 תושבים בלבד, והרבנות הוקמה למעשה מן היסוד יחד עם התפתחותה של העיר.
בהמשך התייחס הרב לעבודת הרבנות היומיומית, ואמר כי לצד תחומי הכשרות, הנישואין ועריכת החופות, עיקר העשייה מתמקדת בליווי אישי של משפחות ותושבים. הרב נדרש לעסוק בייעוץ בענייני שלום בית, בעיות פרנסה, גישור בין שכנים ומתן מענה לשאלות הלכתיות. עוד ציין כי בקרב הציבור הספרדי חלק משמעותי מהפעילות קשור גם לאזכרות ולליווי משפחות אבלות.
הוא תיאר את אוכלוסיית מעלה אדומים כאוכלוסייה מסורתית ברובה, ואמר כי רבים מתושביה הם "חילונים יראי שמיים", המקפידים על מסורת ומכבדים את התורה והרבנות. "אשה חילוניה בלבוש טובלת במקווה ושואלת שאלות בהלכות טהרה, דבר נפלא, בא מהמסורת של בית אבא ואמא. מתפללים בבתי כנסת בימים נוראים, לא ידליקו אש בשבת".
לאורך כל שנות כהונתו הקפיד להוביל את הרבנות מתוך סבלנות והידברות ולא באמצעות עימותים. "השתדלנו לעשות דברים בנועם וללא מלחמות. משתדלים לשמור על הקו של הבנה וסבלנות".
בהמשך סיפר כי אחד היעדים המרכזיים שהציב לעצמו היה חיזוק החינוך התורני בעיר. הוא תיאר כיצד ילדיו נאלצו בתחילת הדרך לנסוע מדי יום לירושלים לבית ספר נועם כדי ללמוד במוסדות תורניים, מצב שהוביל אותו לפעול להקמת תלמוד תורה ממלכתי־דתי במעלה אדומים. "הקמנו מוסד ראשוני בארץ שהיום נקרא תתמ"ד, שמו הוא 'מעלה התורה'".
הרב נגארי סיפר על הקשר המתמשך של הרבנות עם מערכת החינוך בעיר. רבני העיר משתתפים במסיבות סידור, במסיבות חומש, בשיעורים ובאירועים חינוכיים, וציין כי בשנה וחצי האחרונות הוא מכהן כרבה היחיד של מעלה אדומים, לצד המשך תרומתו של הרב יהושע כ"ץ במישורים רוחניים נוספים.
הוא שיתף בנפילת נכדו נריה אהרון נגארי בעזה. "נריה אהרון היה ילד שמח כל הזמן, תוסס. רק לאחר נפילתו הבנו כמה שכולם היו קשורים אליו", אמר, וסיפר כי חיילים וחיילות ששירתו עמו ממשיכים להגיע לכינוסי זיכרון, לשיעורים ולמפגשים המתקיימים לזכרו.
עוד סיפר כי נריה היה שותף פעיל לחיי הרוח בבסיס. בשמחת תורה השתתף בהקפות ובריקודים, וביום הכיפורים ביקש לשמש כחזן בתפילת נעילה, "כי הוא היה בקיא בכל הפיוטים של הספרדים. אני חושב שהיה בזה מין ממד של קידוש ה', לקרב הרבה".
בהמשך הריאיון שחזר את רגעי קבלת הבשורה. "כבר בחג עצמו, כששמענו דרך החדשות שפרצה מלחמה ופרצו את הגדר, לא הייתי מסוגל לרקוד. עד עכשיו אני לא יודע למה", אמר, והוסיף כי בהמשך התקשר אליו בנו רפאל במוצאי החג ובישר לו על נפילתו של נריה.
בני המשפחה ממשיכים את דרכו של נריה באמצעות עשייה חינוכית. "הבן שלי רבי רפאל וכלתי כל הזמן ממשיכים בפעילות", סיפר, וציין כי הם מפעילים מועדון תלמוד תורה לילדים אחר הצהריים לזכרו. "הם עסוקים כל הזמן בעשייה חיובית, לתת לאחרים ובעיקר לנוער. זה מחיה אותם, ברוך השם".
הרב נגארי שיחזר בהרחבה את השתתפותו במלחמות ישראל ובמילואים ממושכים. הרב שיתף גם בסיפור הלכתי מתקופת השירות. "עלתה השאלה האם ניתן לצרף למניין חיילים שאינם מוגדרים שומרי מצוות, והרב שלמה זלמן אויערבך השיב, "אם זה ספרדים, אתם יכולים לצרף אותם. גם אם הוא לא שומר שבת, אם הוא מאמין בקדוש ברוך הוא, עושה קידוש ומאמין בבריאת העולם - אפשר לצרף אותו למניין".
הוא מספר על כך שהחבר'ה בשירות לא היו מוותרים על שמירת היהדות. "לא ויתרו על קוצו של יו"ד. ראש הקבוצה של החבר'ה מישיבת שעלבים - כיום הרב זיכרמן מהפלג הירושלמי, הוא היה נותן הוראות לעמרם מצנע, המג"ד שלנו. קרוב לשקיעה הוא עצר את התרגיל, המח"ט שאל בקשר: למה לא ממשיכים לנוע? המג"ד ענה: הדתיים מתפללים. אז היה עוז. באכ"א היו רועדים מראש הישיבה שלנו הרב גולדויכט".
עוד התייחס לסוגיית גיוס החרדים ואמר כי השיח הציבורי סביב הנושא הפך לעימות מתמשך. "לצערנו הרב הכול הפך להיות להתגוששות. כולם מסכימים שמי שלא לומד תורה צריך להתגייס. ברגע שהתחילו מלחמות נגד, כל אחד מתבצר בעמדתו. צריך ליצור אהבה. זה כמו שדה החינוך - אתה יכול לחנך ילד בכפייה? אז הוא יתנגד עוד יותר. המעצרים עושים שנאת חינם, גם מי שרוצה להתגייס, לא ייתנו לו להתגייס, כי הוא תופס עכשיו את הצבא כמשהו מוקצה. מה מועיל להכניס אותו לכלא אם זה לא מגייס אף אחד? להפך, זה גורם שלא יתגייסו יותר. לא צריכים להתעסק עם לומדי התורה. יש מספיק בטלנים שמסתובבים ברחובות, צריכים לתת להם את הדחיפה להתגייס".
הרב הביע את תחושתו האישית ביחס למלחמה. "לפי ההרגשה שלי, אני קטן ולא מסוגל להגיד את הדברים האלה כרב, אבל התחושה שלי היא שחלק מהדשדוש במלחמה הוא בגלל המלחמה בלומדי התורה".
הרב מרדכי נגארי גם חזר לזיכרונותיו האישיים מהרב מרדכי אליהו. הוא סיפר כי בעת שנחנך בניין ישיבתו של הרב הלל, המזוהה עם הציבור הספרדי הקרוב לעדה החרדית, הגיע הרב מרדכי אליהו למקום אך בחר שלא להשתתף בטקס. הרב אליהו ביקש מראש הישיבה לרדת אליו אל הכביש ואמר: "אני יודע שאם אני אעלה למעלה לדבר, זה יזיק לך. זה יזיק לתורמים שלך. רק באתי לברך אותך ולהזדהות איתך ולתת לך ברכה, אבל אני לא עולה כדי לא להזיק לך". הרב נגארי הוסיף: "תראה איזו ענווה הייתה לו".
כאשר ביקש הרב נגארי להקים את תלמוד התורה במעלה אדומים הוא התלבט אם להצטרף לחינוך העצמאי או למסגרת הממלכתית-דתית. הוא פנה לרב מרדכי אליהו, שהשיב לו באופן חד-משמעי: "תלך עם הממ"ד. אתה צריך ללכת עם משהו יותר ממוסד. זה באמת הציל את כל העניין ואת כל המפעל הגדול הזה".
הרב נגארי סיפר כי לאחר שנפתח קולנוע שפעל בשבת במעלה אדומים ביקשו התושבים לקיים הפגנה. הרב אליהו התנגד לכך ואמר לרב נגארי: "אל תעשו הפגנה בשבת, כי זה יגרום לחילול שבת של השוטרים". במקום זאת הורה לקיים תפילת מנחה, לקבל שבת מוקדם, לשאת דברי מחאה קצרים ולסיים הכול לפני כניסת השבת. הרב נגארי הוסיף כי הקולנוע חדל לפעול בהמשך, ואמר: "כוח של תפילה, זה היה כל הכוח של הרב".
עוד סיפר כי נהג להגיע לביתו של הרב מרדכי אליהו גם בשעות לא שגרתיות כדי לשאול שאלות הלכתיות. הרב היה מסמן לו בשקט להיכנס דרך דלת צדדית ובאחת הפעמים מצא אותו שוכב על הספה ומתכונן לשיעור. "אני פשוט כרעתי על הרצפה כדי להיות בגובה שלו והוא ענה לי בנעימות ובאבהות כזאת שאני עד היום לא שוכח".
כאשר אמו של הרב נגארי הייתה מאושפזת לפני פטירתה, הוא שאל את הרב אליהו כיצד תוכל להדליק נרות שבת בבית החולים. הרב השיב שתשתמש בפנס עם סוללה. כשאמר שאין לו אפשרות להשיג פנס לפני שבת, "הוא נכנס לחדר השינה שלו, הוציא פנס ונתן לי אותו", ואף הסביר כיצד להדליק ולברך עליו. הרב נגארי ציין כי זו הייתה הדלקת הנרות האחרונה של אמו לפני שנפטרה.
עמדתו של הרב מרדכי אליהו בנושא הר הבית הייתה ברורה. "דעתו הייתה שאסור לנו לעלות להר הבית. עד שאין לנו דבר ברור כמו נבואה אסור לנו להעלות להר הבית. הוא הסביר זאת גם בשו"ת הרב הראשי ובשיחה שלו עם הרבי מליובויאטש", אמר. הוא הוסיף כי הרב אליהו הציע לבנות בית כנסת סמוך להר הבית, מחוץ לגבולות המקום המקודש, כדי לתת מענה לשאיפות מבלי להיכנס להר הבית עצמו. "דיברתי איתו הרבה פעמים על כך. מנסים לשחזר מאמר בתחומין על בית כנסת שאומר שאם יסיכמו על גבולות מסוימים, מאמר עיוני ולא מאמר הלכתי, רק מי ששימש את הרב מבין את השפה הזהירה של הרב".
הרב נגארי סיפר כי הרב אליהו לא תמיד השיב מיד לכל שאלה. לעיתים נמנע מלהורות כאשר סבר שהשואל לא יקבל את הפסיקה. "הוא ידע שאם האדם לא יקבל את ההלכה, זו תהיה קטרוג עליו. לכן, לפעמים היה נמנע מלתת תשובה".
הרב נגארי תיאר מקרה שבו השיב בטעות לאישה בשאלת נידה מבלי לראות את המראה. הוא מיהר אל הרב אליהו מחשש שהכשיל אותה. הרב בחן את הדברים ואמר: "לא, לא, זה פצע". הרב הורה לו להתקשר מיד לאישה ולהודיע לה שאינה צריכה לשוב ולטבול, ובכך הרגיע את חששו. "הרב אמר: על פי רוח הקודש זה פצע".
עוד סיפר כי הרב אליהו נהג להבחין בין ידיעתו האישית לבין הפסיקה ההלכתית. "לא פוסקים לפי רוח הקודש אבל זה היה מקרה יוצא דופן". הרב נגארי ציין כי גם כאשר אמר הרב כי תשובתו ניתנה על סמך רוח הקודש, הרב הקפיד שההוראה המעשית תינתן על פי כללי ההלכה.
עוד שיתף בזיכרונותיו מהקשר המיוחד שהיה לו עם הרב עובדיה יוסף, קשר שהחל עוד בימי בחרותו והמשיך גם בשנותיו הראשונות כרב עיר. כאשר התגורר בשכונת רחביה בירושלים נהג להתפלל בשבתות בביתו של הרב עובדיה, שהיה אז הרב הראשי לישראל.
"הייתי אומר לעצמי, יש לי כאן רב ראשי שמתפלל בבית, אז למה לא להתפלל אצלו?", סיפר. המפגשים הקבועים חיזקו את ההיכרות ביניהם, ובהמשך גם נבחן אצל הרב עובדיה במסגרת מבחני הרבנות. עוד סיפר כי כאשר התמודד על תפקיד רב העיר מעלה אדומים ביקש את ברכתו של הרב עובדיה. "הוא אמר לי, 'אני לא יכול לתת לך המלצה דווקא למעלה אדומים, כי יש עוד מתמודדים, ואני צריך להיזהר'", סיפר, אך הוסיף כי הרב העניק לו מכתב המלצה כללי, שסייע לו בהתמודדות.
בהמשך הריאיון שיתף בזיכרון אישי נוסף. "זכינו שהרב עובדיה חיתן אותי ואת אשתי". גם שבת החתן התקיימה בביתו של הרב, לאחר שמשפחתו החליטה שלא לקיים אותה בבית הכנסת, והרב אף העלה אותו לתורה וברך את בני הזוג.
כשנשאל על הזיכרונות המלווים אותו מישיבת נתיב מאיר, בחר הרב מרדכי נגארי לחזור דווקא לימי מלחמת ששת הימים. "יש משהו חווייתי שאי אפשר לשכוח אותו לעולם. זה היה הכיבוש של הכותל המערבי".
כתלמיד כיתה ט' בישיבת נתיב מאיר, ששכנה אז בבית וגן מול הר הרצל, חווה את הפגזות הימים הראשונים של המלחמה. "הפגזים הראשונים של מלחמת ששת הימים נפלו בישיבת נתיב מאיר ובהר הרצל. אני לא יודע איך אף אחד לא נפגע, כי הם נפלו בין הכיתות". לאחר מכן פונו התלמידים למקלטים ובהמשך לבתיהם.
את הרגע המכונן, יצר ראש הישיבה הרב אריה בינה. "היה לו שכל של תורה. הוא החליט שבחג השבועות כל הישיבה צועדת להיכל שלמה, מתפללים שם שחרית, ומשם כולנו הולכים לכותל". הרב נגארי תיאר את הצעדה עם המוני בית ישראל דרך שער האשפות אל רחבת הכותל. "כשראו בפעם הראשונה את הכותל מול העיניים, הייתה התלהבות עצומה. אני זוכר את התפילה הזאת עד היום. זה הכול בזכות הרב בינה". הוא סיפר כי הרב גרוסברג דיבר עם הסוחרים בערבית. "המדינה לא נורמלית שלא מלמדים בה ערבית".
בהמשך סיפר על בחירתו ללמוד בישיבת כרם ביבנה. "לא רציתי להישאר בירושלים. פחדתי שאם אשאר קרוב לבית אתפנק ולא אתמסר לתורה, אז הלכתי למקום רחוק".
הרב נגארי תיאר את ראש הישיבה, הרב חיים גולדויכט, כאישיות שעיצבה את עולם התורה של תלמידיו. "הוא השריש תורה אמיתית בתלמידים", אמר. הוא ציין כי הרב גולדויכט שילב את מסורת ירושלים עם דרכם של החזון איש ובית בריסק ועץ חיים. "לא סתם חלק גדול מהדיינים בציונות הדתית הם בוגרי כרם ביבנה".
עוד ציין כי הרב גולדויכט דאג להעניק לתלמידים גם את משנתו של הרב קוק באמצעות הרב עוזי קלכהיים. "הוא ראה שהתלמידים צריכים גם את החלק הזה". לצד זאת הזכיר גם את הרב בנימין בארי, הרב משה דימנטמן, הרב דוד קב, ורבנים נוספים שהפכו את כרם ביבנה ל"ישיבה מלאה דמויות", שהטביעה חותם עמוק על תלמידיה.