מאחר ובתקופת כדור-רגל עוסקים אנו, החלטתי לבחור ככותרת למאמרי מונח 'כדורגלני'. כי אכן, כי כן, על שיא חדש למדנו אמש.
אודה ולא אבוש. איני מכיר את הרב אריה יזדי. והגם שידוע הוא כתלמיד חכם, והנו ראש ישיבה מכובד, ואולי בשל כך, ייתן הוא את הדין בבית דין של מעלה על רעידת אדמה של חילול השם.
לא, איני תלמיד חכם. אני חייב בכבודם של רבנים. אני מרכין ראש בפני תלמידי חכמים. אבל אני זועק לשמיים כנגד אותם "העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס".
אותם תלמידי ישיבות ואשר הרב יזדי מבקש את כבודם, יכולים ללמוד תורה כי הרמטכ"ל הקדיש את כל חייו להגן עליהם. שהלא הטרור הערבי אינו מבחין בין יהודי הנחשב כירא שמיים - אליבא דהרב יזדי - ובין יהודי חילוני ואשר "רחמנא ליצלן" - משרת בצבא. ויעידו פעולות הטרור בבית הכנסת "קהילת בני תורה" בהר נוף ביום 18 נובמבר, 2014, כמו גם עשרות פעולות טרור אחרות בהם נפגעו חרדים, הטילים שפגעו. בבני ברק כמו גם בחיפה. באשכנזים וספרדים כאחד. מי שנלחם בהם פיזית, מי שלא מגיע לשבת הבייתה, מי שאינו מטייל בימות "בין הזמנים" בגנים הציבוריים עם משפחתו כי אין הוא רואה את משפחתו, זה הרמטכ"ל והכפופים לו.
הרב יזדי אמור לכרוע ברך לפני הרמטכ"ל ולבקש את סליחתו על אמירה נוראה, מטופשת, חצופה עד להחריד ושאין בה כי אם חילול השם אדיר בשל מעמדו של הרב.
וכמובן, אחרי הרב הולכים צאן מרעיו. במהלך ההפגנה בו אמר הרב את דברי הטפל, הונף דגל ישראל תלמיד ישיבה 'זכה' לפרסומת עת עלה וקרע את הדגל. יישאל אותו תלמיד שוטה, מה הקשר בין מחאתו לבין הדגל? הוא לא נהנה מכספי המדינה? הוא לא נהנה משרותיה? הוא לא חייב בכבודה? לקבל? לא לתת? אפילו הכרת הטוב?
אני יהודי דתי. אני גאה ביהדותי, בדתיותי ובמסורתי. אני מתבייש ביהדותו, בדתיותו ובמסורתו של הרב יזדי.
כתיבת הדברים אינה קלה לי. היא קשה עלי מאוד. אני מכיר מאות ואלפים מבוחרי ש"ס ונבחריהם. כולם יהודים גאים. רבים יותר ממה שאנו חושבים מבניהם משרתים ביחידות נבחרות בצה"ל. כן, גם מבני הנבחרים. וזאת יש להדגיש. הרב יזדי אינו ממנהיגיה של תנועת ש"ס. אבל זכה הוא אתמול ל"פרסומת" בהפגנה שנערכה אמש. שהלא עבר על האמור "דברי חכמים בנחת נשמעים". שהוא ראש כולל, כבר אמרנו?
והמחלוקת אינה פשוטה, ולא זה המקום ללבנה. זה כן המקום לקרוע קריעה על חילול השם. על חילול כבודו של הרמטכ"ל שבזכותו יכול הרב יזדי להחזיק את עצמו בישראל, ללמוד בישראל, ללמד בישראל, ולעתים לזייף בישראל, כפי שנהג אמש.
כיהודי דתי אני מבקש את סליחתו של הרמטכ"ל. נראה את יזדי עושה את זה. אני חושש שזו תקוות שווא. "בסודו אל תבא נפשי".