במשך יותר משנתיים מתקיים הרחק מאור הזרקורים מיזם ייחודי המחבר בין רבנים ואברכים מהציונות הדתית ומהעולם החרדי.
המיזם, הנקרא "מרבים שלום", פועל ביוזמת ישיבת בית אל ובהשראת ראש הישיבה, הרב זלמן מלמד, במטרה ליצור שיח עמוק בין שני העולמות התורניים ולבנות אחריות משותפת כלפי עתידה של החברה הישראלית.
בריאיון לפודקאסט של ערוץ 7 מספר הרב אביחי לבנוני, ממובילי המיזם, כי ההחלטה לחשוף את הפעילות התקבלה לאחר התלבטות ארוכה. "הרבה מהמשתתפים חוששים שיידעו שהם שותפים לדבר כזה, אבל הבנו שהבשורה חשובה מספיק כדי לספר עליה".
למיזם שתי מטרות מרכזיות: "המטרה הראשונה היא ליצור חיבור אמיתי בין עולם התורה הדתי-לאומי לעולם התורה החרדי. המטרה השנייה היא לנסח שפה של אחריות משותפת למה שקורה כאן".
הוא מוסיף כי מעבר לערך האחדות, יש בכך גם צורך תורני ולאומי: "תלמידי חכמים צריכים ליצור שפה משותפת. אנחנו רוצים למעט חילול השם ולהרבות בכבוד שמיים". לדבריו, הקרבה הערכית בין שני הציבורים מחייבת יצירת קשר משמעותי, במיוחד לנוכח השינויים הדמוגרפיים והציבוריים בישראל.
הרב לבנוני מספר כי הדחיפה המעשית להקמת המיזם הגיעה במהלך שירות מילואים בלבנון, כאשר שמע לוחמים מתווכחים בחריפות על הציבור החרדי תוך כדי לחימה: "אמרתי לעצמי שחייבים לעשות עם זה משהו. דווקא עכשיו, בזמן מלחמה, זה הזמן לבנות גשרים". מאז, הוקמו עשר קבוצות קבועות ובהן קרוב ל-200 משתתפים, ובהם רבנים ואברכים משני הציבורים.
המפגשים אינם אירועים חד פעמיים אלא תהליך ארוך של היכרות. "יש מפגשים אישיים בין רבנים בכירים, ויש קבוצות של עשרה עד ארבעה-עשר רבנים שנפגשים במשך שישה עד שמונה מפגשים, כל אחד בן ארבע שעות. המטרה היא קודם כול להכיר. לפעמים מגלים שהצד השני כלל לא יודע מי אתה ומהי תפיסת העולם שלך". הוא מספר כי במקרים רבים דווקא ההיכרות הראשונית שוברת דעות קדומות שנבנו במשך שנים.
עם זאת, הדרך אינה פשוטה. הרב לבנוני מתאר שלושה סוגי התנגדויות בעולם החרדי - התנגדות אידיאולוגית, אדישות ופחד מפני עצם החשיפה - ולצדן התנגדויות גם בציונות הדתית, הנובעות מחוסר אמון ולעיתים גם מביקורת כלפי הציבור החרדי. "זה מורכב מאוד, אבל אנחנו מצליחים", הוא אומר. "גם בתוך המפגשים יש פערים תרבותיים גדולים - באופן הדיבור, בלבוש, בשפה ואפילו בצורת הישיבה - אבל דווקא מתוך ההיכרות נבנה אמון".
בהמשך הריאיון מתייחס הרב לבנוני גם למחלוקות הציבוריות סביב סוגיית הגיוס. הוא מדגיש כי אף שהמחלוקת עמוקה, אין לראות בה הוכחה לכך שהציבור החרדי אינו דואג לעם ישראל. "הציבור החרדי רוצה לדאוג לעם ישראל, אבל עושה זאת מתוך תפיסת עולם אחרת. אנחנו מבקשים שינוי באסטרטגיה, לא במהות".
הוא מוסיף כי רבים מהרבנים החרדים המשתתפים במפגשים מסכימים שיש צורך בשינויים, אך סבורים שהם צריכים להיעשות מתוך אמון ולא מתוך כפייה: "אם באמת רוצים ליצור שינוי, הוא לא יבוא דרך עימותים".
בסיום השיחה מדגיש הרב לבנוני כי מטרת המיזם אינה לבקש הכרה או לגיטימציה מן הציבור החרדי. "עולם התורה של הציונות הדתית גדול, מבוסס ועצמתי. אנחנו לא באים לבקש לגיטימציה", הוא אומר.
"אנחנו באים ליצור אחדות אמיתית. כמו במשפחה - לא מבקשים אישור להיות אחים. פשוט יושבים יחד, לומדים להכיר, ומרבים כבוד שמיים במקום מחלוקת".
הוא חותם את דבריו בכך שאם התהליך ימשיך להתרחב גם אל אנשי העשייה וההנהגה הציבורית, הוא עשוי להניח תשתית לשיתוף פעולה רחב יותר בין שני העולמות בשנים הבאות.