מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום (שלישי) סדרת דוחות ביקורת מקיפים ונוקבים, הנוגעים הן למחדלי הלחימה והעורף מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", והן לנושאים אסטרטגיים ארוכי טווח בתחומי הסביבה והאקלים.
הפרק המרכזי בדוח עוסק במערך הפינוי הרפואי בשבעה באוקטובר, המוגדר על ידי המבקר כ"אירוע הטרור החמור ביותר מאז הקמת המדינה".
המבקר מדגיש כי האחריות המבצעית על פינוי הפצועים משטחי הלחימה הייתה מוטלת על פיקוד הדרום ועל אוגדת עזה. בעוד שאנגלמן משבח את אומץ הלב העילאי של כוחות צה"ל, לוחמי מד"א והאזרחים בשטח שחרפו ואף קיפחו את חייהם למען הצלת אחרים, הוא קובע חד-משמעית: "שורש הכשל בפינוי הפצועים נבע מהכישלון של צה"ל בהגנה על יישובי הדרום".
הביקורת חושפת ליקויים מבניים חמורים במערך הפינוי, שהתאפיין בהיעדר מענה סדור, בכשלים חריפים בפיקוד ובשליטה, ובחוסר תיאום מוחלט בין צה"ל למד"א. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בכך שנקודות העברת הפצועים מאמבולנסים צבאיים לאזרחיים תואמו מול מד"א באיחור קריטי של קרוב לשמונה שעות מתחילת מתקפת הטרור. כתוצאה מכך, פינוים של פצועים שנזקקו לטיפול דחוף בבתי החולים התעכב במשך השעות הקריטיות ביותר - כשלים המתעצמים נוכח ממדי האסון ומספר הנרצחים והפצועים הגבוה.
אחד הממצאים המקוממים ביותר בדוח נוגע לחוסר השימוש בטכנולוגיה קיימת בזמן אמת. בעוד שהמידע על חיילים פצועים עבר ישירות לגורמי הרפואה של אוגדת עזה, המידע על פצועים אזרחיים נותר מנותק.
מד"א הציב באוגדת עזה מערכת ממוחשבת המשקפת בזמן אמת את כלל הקריאות והאירועים המתקבלים במוקדיו, אך גורמי הרפואה הצבאיים לא השתמשו בה.
המשמעות הייתה קטלנית: מידע חיוני שהיה יכול לסייע לכוחות הצבא להגיע לפצועים אזרחיים בשטח הלחימה ולהעניק להם מענה מציל חיים - פשוט לא הגיע אליהם. מפקד פיקוד הדרום באותו היום אף הודה בפני משרד המבקר כי מידע ממד"א על מיקום ומספר הפצועים היה מקדם אותו משמעותית ומסייע לו בבניית תמונת המצב המבצעית.
המשבר בים המלח: "הממשלה נוקטת במדיניות של טלאי על טלאי"
לצד דוחות המלחמה, המבקר אנגלמן מפרסם דוח שלישי בנושא משבר האקלים, ומבהיר כי גם בעיצומה של מערכה צבאית ממושכת, הממשלה אינה יכולה להפקיר את עתידה הסביבתי והאנרגטי של המדינה. "דוח האקלים מרים שוב דגל אדום עבור הממשלה והעומד בראשה - הכתובת על הקיר", מתריע המבקר.
הדוח מחדד כי שני המבצעים הצבאיים האחרונים - "עם כלביא" ו"שאגת הארי" - הוכיחו עד כמה שוק האנרגיה הישראלי רגיש במצבי חירום מלחמתיים. המבקר קורא לממשלה לקדם בדחיפות מעבר לאנרגיה מתחדשת כדי להבטיח את הביטחון האנרגטי של המדינה, ומפנה את תשומת הלב לגלי החום הקיצוניים ששוטפים את אירופה בימים אלו כהוכחה לדחיפות הנושא. למרות זאת, הביקורת קובעת כי תפקוד הממשלה לקוי ומדשדש, וכי פעולותיה מסתכמות בעשרות החלטות ריקות שהן לכל היותר "טלאי על טלאי" ללא שינוי אמיתי בשטח.
במקביל, הדוח חושף פער אדיר בין החזון והתקציבים שנקבעו לשיקום ים המלח - לבין מימושם בפועל. מפלס הים יורד בקצב מבהיל של 1.15 מטר בשנה, דבר המייצר בולענים ונזקים קשים לתשתיות. המבקר דורש מהשרה להגנת הסביבה להגיש לאלתר המלצות להכרעת הממשלה בנוגע להתערבות בירידת המפלס, פיתוח תיירותי באגן הצפוני, שמירה על כביש 90 ופיתוח ההתיישבות. כמו כן, הוא מטיל על משרדי התיירות, האוצר, רשות הטבע והגנים והמועצות האזוריות "תמר" ו"מגילות" להשלים את תהליכי הפיתוח שהוטלו עליהם, וממליץ למשרד ראש הממשלה לבצע בקרה הדוקה על היישום.
הטיפול בפצועי צה"ל: "נאלצים להסתמך על שמועות"
פרק משמעותי נוסף מוקדש ל"שיקום הרפואי של פצועי מלחמת חרבות ברזל". נוכח פציעתו בקרב של חגי אנגלמן, בנו של מבקר המדינה כחודש לאחר פרוץ המלחמה, מנע את עצמו המבקר באופן מוחלט מעיסוק בדוח זה בשל ניגוד עניינים. את הטיפול בנושא הוביל מנכ"ל המשרד, תא"ל (במיל') ישי וקנין.
הדוח חושף כי לבתי החולים, לצה"ל ולמשרד הביטחון אין כלל הוראות המסדירות את מסירת המידע לפצועים על אפשרויות השיקום שלהם. כתוצאה מכך, פצועים רבים חשים כי אינם מכירים את זכויותיהם המלאות ונאלצים להסתמך על מידע חלקי שעובר מפה לאוזן. המנכ"ל קרא למשרדי הבריאות והביטחון לפעול מיידית להנגשת הזכויות לגיבורי ישראל שנפגעו בגוף ובנפש.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לדוח המבקר: "האירועים שהתרחשו ב-7 באוקטובר היו חסרי תקדים בעוצמתם, במאפייניהם ובמורכבותם, והתרחשו בתנאים שלא נכללו בתרחישי הייחוס, ללא התראה מוקדמת וללא תמונת מצב מלאה בשטח. בתוך מציאות של כאוס, חסימות צירים ושטח אש פעיל, שבפועל לא אפשרו לצה"ל לממש באופן סדור את אחריותו לפינוי פצועים מאזורי הלחימה במשך שעות, מערכת הבריאות הוכיחה את אחריותה, ופעלה במסירות, במקצועיות ובתחושת שליחות עמוקה, והצילה חיים של אלפי פצועים.
כפי שעולה גם מדו"ח מבקר המדינה, המענה שניתן היה מענה מציל חיים, ורבים מהפצועים חבים את חייהם לצוותים הרפואיים שפעלו תחת אש ובתנאי עומס קיצוניים. הצלחת הטיפול הרפואי הוכחה גם במבחן התוצאה: בתי החולים פעלו תחת עומס חריג, גילו גמישות תפקודית גבוהה, והיוו גורם מכריע בהצלת חייהם של רבים מהנפגעים, ביטוי לעוצמתה ולמחויבותה של מערכת הבריאות גם בתנאים הקשים ביותר. מערכת הבריאות כולה התגייסה, צוותי בתי החולים ובראשם המרכזים הרפואיים סורוקה וברזילי, צוותי כוחות ההצלה ועובדי משרד הבריאות, ופעלה באומץ, במסירות ובשליחות, תוך סיכון אישי, כדי להציל חיים.
הדו"ח מצביע על פערים בממשקי העבודה ובניהול האירוע בתנאי אי-ודאות מבצעית ומודיעינית מורכבת, שהקשו על גיבוש תמונת מצב ועל הפעלה סדורה של המענים. משרד הבריאות מקבל את הביקורת, ומדגיש כי מרבית הפערים שעלו כבר טופלו ויושמו במהלך חודשי הלחימה, במסגרת תהליך שיטתי של הפקת לקחים וחיזוק המוכנות הלאומית. כחלק מהפקת הלקחים של המשרד, הודק שיתוף הפעולה עם צה"ל, כפי שהוכח בשטח במהלך האירועים הביטחוניים והמערכות איתן התמודדו המדינה ומערכת הבריאות לאחר ה-7 באוקטובר. מאז 7 באוקטובר הובילה מערכת הבריאות שורה של צעדים משמעותיים לחיזוק יכולות התיאום, השליטה והוויסות, כדי להבטיח כי גם בתרחישים הקשים ביותר תעמוד המערכת במשימתה - מתן מענה רפואי מהיר, מקצועי ומציל חיים".
במשרד הביטחון הגיבו לדוח ומסרו: "משרד הביטחון רואה בשיקום פצועי ופצועות מערכת הביטחון כאתגר לאומי ראשון במעלה ומחויבות ערכית לציבור המשרת. מאז השבעה באוקטובר קלט אגף השיקום למעלה מ-25 אלף פצועים ופצועות מהמלחמה הנוכחית והצפי כי עד שנת 2028 יגיע מספר כלל הפצועים המטופלים באגף לכ-100 אלף. היקף הפצועים חסר התקדים מחייב מענה מדינתי נרחב. לכן, בהתאם להמלצת משרד הביטחון מינו שרי הביטחון והאוצר ועדת מומחים ציבורית, בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, שהמליצה לאחרונה על תכנית פעולה מקיפה ביותר. התכנית נותנת מענה לנקודות שבהן נגע מבקר המדינה ולרבות אחרות. משרד הביטחון פועל על מנת להביא את ההמלצות לאישור הממשלה, כך שניתן יהיה להתחיל ביישומן בהקדם האפשרי".
התייחסות צה"ל לדו"ח בנושא פינוי פצועים בשבעה באוקטובר: "צה"ל רואה בטיפול ובפינוי פצועים נושא ערכי מהמעלה הראשונה, בעל חשיבות לאומית וכעיקרון יסוד של משימת הצלת החיים המוטלת על צה"ל. צה"ל כשל במשימתו להגן על יישובי הנגב המערבי ב-7 באוקטובר. היקף הפצועים שפונו על-ידי אוגדת עזה ופיקוד הדרום ב-7 באוקטובר, תחת לחימה קשה ומורכבת, היה גבוה ביחס ליכולות הפינוי במהלך אותו היום. כוחות צה"ל ואנשי חיל הרפואה בשטח עשו ככל שביכולתם לפנות את כלל הפצועים מהיישובים ומהבסיסים לבתי החולים במהירות, תוך מתן טיפול רפואי ראשוני מציל חיים".
"הפינוי נוהל במסגרת סדר עדיפויות משתנה, לצד לחימה קשה והיקף גדול של פצועים בדרגות פציעה שונות, וכל זאת תחת המצב המבצעי המורכב בשטח, כאשר המשימה הדחופה ביותר הייתה הדיפת המחבלים, לצד השגת שליטה מבצעית והצלת חיים".
"לאורך כל היממה התקיים שיח רציף בין פיקוד הדרום למד"א, בוצעו חיתוכי מצב, תמונת המצב הרפואית שוקפה לכלל הגורמים הרלוונטיים ונקבעו נקודות שחלוף".
"לצד מאמצי הלחימה וחיסול המחבלים, ובמסגרת הפקודה שהופצה בפיקוד שעות ספורות לאחר תחילת המתקפה, בוצעו והוגדרו על-ידי צה"ל ופיקוד הדרום גם פעולות לטיפול בפצועים ולפינויים, ובהן: הקמת נקודות שחלוף, הקצאת כוחות ייעודיים לפינוי רכוב ומוסק, לצד פעולות נוספות. יובהר כי בסמוך לתחילת המתקפה נפתח חמ"ל רפואה פיקודי והוקצו כוחות נוספים וייעודיים מחיל הרפואה".
"נדגיש כי האחריות על הגדרת יעדי הפינוי וויסות המטופלים בין בתי החולים אינה מוטלת על פיקוד העורף, אלא על משרד הבריאות והרשות העליונה לאשפוז. פיקוד העורף מהווה גורם מסייע לבקשתו של משרד הבריאות, בקשה שלא התקבלה ב-7 באוקטובר 2023".
"כיום, כלל אמצעי השליטה של מד"א מוצגים בחמ"לי הרפואה הצה"ליים - שינוי שקידם את היכולת ליצור תמונת מצב רחבה ושיפר את מוכנות צה"ל ואת התיאום עם מד"א. זאת כחלק מהפקת הלקחים מהלחימה, ועוד טרם פרסום דו"ח מבקר המדינה. בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, צה"ל מקיים מאמץ תחקור רחב היקף. לצד זאת, צה"ל ממשיך לקיים תהליכי למידה ותחקור בשיתוף פעולה עם גופים חיצוניים נוספים, ככל שיידרש. צה"ל מוקיר את הלוחמים וצוותי הרפואה אשר חרפו את נפשם כדי להציל את חייהם של אלפי הפצועים ביישובי הנגב המערבי, ומחזק את הפצועים ומשפחותיהם בדרכם להחלמה ולשיקום".
התייחסות צה"ל לדו"ח בנושא שיקום רפואי של פצועי צה"ל במלחמה: "צה"ל מוקיר את לוחמי הסדיר והמילואים שנפגעו בגוף ובנפש, ומאחל להם רפואה שלמה והחלמה מהירה. תמונת המצב הרפואית של משרתי צה"ל מפורטת ברשומות במערכות המחשוב הצבאיות. גורמי אגף השיקום בעלי הרשאות צפייה ברשומות אלה וחשופים לכלל המידע הרלוונטי. עם זאת, גורמי הרפואה בצה"ל אינם חשופים באופן ישיר לטיפול הניתן באגף השיקום. צה"ל וחיל הרפואה תומכים בהמלצה להקמת ממשק הדדי של מערכות הטיפול הרפואי, על מנת לשפר את הרצף הטיפולי וטיוב המענה הניתן למטופלים".