בתום דיון מתוח ורווי צעקות, אישרה היום (שלישי) הוועדה את הצעת "חוק יסוד: לימוד תורה" לקריאה ראשונה.
עשרה חברי כנסת מהקואליציה תמכו בהצעה, מול ארבעה מתנגדים מהאופוזיציה, כאשר האישור הותנה בהגשת בקשת רביזיה.
הצעת החוק, שעברה התאמות בעקבות הערות ועדת השרים לענייני חקיקה, מבקשת לקבוע רשמית כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. אלא שמאחורי ההצהרה החגיגית, עומד ויכוח קשה על ההשלכות המעשיות של החוק על מערכת המשפט, חלוקת הנטל בחברה והקופה הציבורית.
במוקד הדיון עמדה שאלת מטרתו האמיתית של החוק והאם הוא נועד לשמש כ"עוקף בג"ץ" בסוגיית גיוס החרדים.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, מתחה ביקורת על הניסוח העמום והזהירה: "אי אפשר להתקדם לקריאה ראשונה לפני שנענה על השאלה מה מטרת החוק. לפי מה שמציעי החוק אמרו בדיונים, הוא הגיע מתוך תפיסה שהמקום של החרדים בחברה הישראלית אינו מאוזן. אם כך, אנחנו במקום אחר, הדורש דיון נוסף על נושאים כמו חובות וזכויות. השאלות שעלו על השולחן לגבי מיהו אדם חרדי הן שאלות ראויות וכבדות משקל, אך החוק כפי שהוא מנוסח לא עונה עליהן".
מנגד, יוזמי החוק דחו את הטענות על עמימות. ח"כ יוסי טייב (ש"ס) הסביר כי ההיגיון החוקתי מוגדר היטב: "יש בו מעמד ערכי שנועד להגדיר תעודת זהות לעם הזה, ומעמד דקלרטיבי (הצהרתי), שנועד להעניק לשופטים מטריה חוקתית שתאפשר להם לאזן בין ערך לימוד התורה לערכי יסוד אחרים".
באופוזיציה תקפו בחריפות את הדחיפות שבה קודם החוק. ח"כ מירב מיכאלי (העבודה) האשימה: "כשמוזילים חוק יסוד והופכים אותו לאדנן פוליטי במחטף בשלושה ימים, מה אתם מצפים מבית המשפט העליון? התורה הייתה קיימת לפני קום המדינה ולא זקוקה לחוק הזה. מדובר בחוק לגברים לומדי תורה בלבד שישים אותם מעל חוקים אחרים".
יו"ר יהדות התורה, ח"כ יצחק גולדקנופף, הציג את הרקע שהוביל לדרישה החרדית לחוקק חוק יסוד: "מטרת החוק להכיר בתורת ישראל שניתנה בהר סיני וכולנו מאמינים בה. איך יתכן שכאן בישראל, אחרי כל הצרות שעם ישראל עבר, יהודים עוצרים יהודים על לימוד תורה? למה אנחנו מבקשים את החוק הזה? כי קרה משהו במדינה. אנחנו לא רוצים להיות בצד השני, שללומד תורה יתנו עונש כאילו הוא גנב. הגענו למצב שלומדי התורה הם בתחתית קבלת העונשים".
חברי האופוזיציה ניסו להבין האם מעבר להצהרה, החוק יתורגם לקצבאות והטבות נוספות. ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) תהה: "על הסעיף הראשון (הערכי) כולנו מסכימים. אבל סעיף 2 הוא יישומי - מהם מאזני צדק ובאיזה ערכים מדובר? האם יש משמעות תקציבית לחוק? אני לא מקבל מענה לשאלה הזאת וכנראה יש סיבה".
ח"כ משה גפני, הדף את הטענות וסיכם: "על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל חוק יסוד: חופש העיסוק מעולם לא שאלו האם יש השלכה תקציבית. השאלות האלה מכוונות למקום מסוים. החוק הזה לא יפגע בשום זכות והטבה לחיילים ולחיילי מילואים. החוק עוסק בערך לימוד התורה בלבד".
החוק צפוי לעלות מחר להצבעה ראשונה במליאה.