יש אמנים שאפשר לזהות לפי קול אחד, ויש אמנים שהפכו לפסקול של כמה דורות. דודו פישר הוא אחד מהם.
במשך עשרות שנים הוא נע בין במות בתי הכנסת ואולמות הקונצרטים, דרך ברודווי והמחזות הגדולים בעולם, ועד לקלטות הילדים שעליהן גדלו מאות אלפי משפחות בישראל. עכשיו, אחרי קריירה בינלאומית ארוכה, הוא מרגיש שהגיע הזמן לחזור גם אל המקום שממנו הכול התחיל.
בריאיון להדר מילר הוא מדבר בגילוי לב על המסע הארוך שעבר, על הבחירות שעיצבו את דרכו ועל התחושה שנשאר חוב קטן לקהל הישראלי. "אני הולך לעשות איזשהו תיקון עכשיו", הוא אומר בחיוך. "אני יוצא במופע חדש שנקרא 'דודו פישר עם כל הנשמה', ובו אני חוזר גם לשירים של תחילת הדרך, עם עיבודים חדשים."
פישר מזכיר כי לפני שהפך לכוכב מחזות זמר בינלאומי, הוא היה אחד הקולות המזוהים ביותר של המוזיקה היהודית. כבוגר להקת הרבנות הצבאית וכחזן, הוא הקליט שורת להיטים שנכנסו כמעט לכל בית - "אלוקי נשמה", "רחם נא", "לב טהור ברא לי אלוקים" ורבים נוספים. "שלושים שנה כבר לא שרתי חלק מהשירים האלה", הוא מספר. "עברתי לעולם אחר, לעולם המחזות וההופעות בחו"ל, אבל הגיע הזמן להחזיר גם אותם לבמה".
אלא שאצל רבים, ובעיקר בקרב הדור הצעיר, דודו פישר מזוהה דווקא עם עולם אחר לגמרי - "הגן של דודו". עשרים קלטות ילדים, מאות שירים ומיליוני עותקים שנמכרו בארץ ובעולם הפכו אותו לחלק בלתי נפרד מהילדות של משפחות רבות.
פישר מספר שהכול התחיל כמעט במקרה. כשהציגו בפניו את השירים הראשונים, הוא הבין מיד שיש כאן משהו מיוחד. "חשבנו שזה יהיה משהו קטן וחולף", הוא נזכר, "אבל הקלטת הראשונה הצליחה בצורה שאף אחד לא דמיין. משם זה כבר הפך לעשרים קלטות ולמיליוני עותקים."
גם היום, שנים אחרי, הוא ממשיך לפגוש את אותם ילדים - שכבר הפכו להורים בעצמם. "אנחנו עושים עכשיו חזרות בתל אביב, וניגש אליי בחור צעיר, עם קעקועים, בלי שום סממן דתי. פתאום הוא מתחיל לשיר לי את השירים של 'הגן של דודו'. כל מי שהיה שם הסתכל עליו, ואני פשוט עמדתי נרגש. זה קורה לי כל הזמן. אנשים אומרים לי: 'גדלנו עליך, ועכשיו הילדים שלנו גדלים על אותם שירים'."
לדבריו, ההתרגשות הזו היא גם מה שהוביל אותו לעבוד בימים אלה על מחזמר חדש המבוסס על שירי "הגן של דודו". "אני רוצה שאנשים ייצאו מהמופע כשהם שרים מההתחלה ועד הסוף", הוא אומר. "יש שם מאות שירים, ומתוכם עשרות שהפכו לנכסי צאן ברזל. זה יהיה מופע גדול עם שחקנים, תזמורת וכל השירים שהפכו לחלק מהילדות של כל כך הרבה אנשים."
לצד ההתרגשות, הוא מודה שיש גם תחושת החמצה מסוימת. "הרבה אנשים במגזר חושבים שכל הקריירה שלי הסתכמה ב'גן של דודו', ואחרים הרגישו שעזבתי את עולם הזמר היהודי כשהלכתי לברודווי. היום אני מבין את התחושה הזאת. אולי באמת התרחקתי יותר מדי, ולכן אני מרגיש שהגיע הזמן לחבר מחדש את כל החלקים של הדרך שלי."
זו אינה נוסטלגיה בלבד. עבור דודו פישר, המופע החדש הוא ניסיון לספר מחדש את סיפור חייו המוזיקלי - בלי לוותר על אף פרק. מבחינתו, החזן, זמר הילדים, כוכב ברודווי והזמר שממשיך לעמוד על במות העולם אינם דמויות שונות, אלא אדם אחד שצעד לאורך כל הדרך "עם כל הנשמה".