גם יום הולדתה ה־250 של ארצות הברית הפך, כמו כמעט כל דבר בימינו, לזירת התגוששות פוליטית.
תומכי טראמפ נוטים לרומנטיזציה מופרזת של ההיסטוריה האמריקנית, בעוד מתנגדיו שקועים בפוליטיקה של טינה, קיפוח וחשבונות עבר. אם ברצוננו להתעלות מעל המחלוקת המפלגתית, מוטב שנלמד מן ההיסטוריה.
לאורך הדורות, ובמיוחד בכל ציון דרך של חמישים שנה, נהגו האמריקנים לא רק להרים כוסית לכבוד האומה, אלא גם לחגוג את הפלאים החדשים - כולם פרי יצירה אמריקנית - שהפכו את ארצות הברית לא רק ל"ארץ החירות", אלא גם ל"ארצות הברית של האפשרויות".
לצד ההוקרה לאבות המייסדים ולרעיונותיהם המדיניים, חגגו האמריקנים בכל יובל את ההמצאות ששינו את חייהם: הרכבת והטלגרף, הנורה החשמלית והפונוגרף, מכונת הכביסה, הנחיתה על הירח, שיגור הלוויינים, פענוח מבנה ה־DNA, מהפכת המחשבים, ביקוע האטום והמצאת הפניצילין.
כיום, כאשר רבים מתקשים לחגוג את שנת 1776 או את תומס ג'פרסון בשל צלה של העבדות עד מלחמת האזרחים, אמריקה המקוטבת צריכה להתחיל דווקא בחגיגת ה"חומרה" האדומה־לבנה־כחולה, ולא ה"תוכנה" האידיאולוגית. קל יותר לעורר השראה באמצעות הישגי הטכנולוגיה, התשתיות והצמיחה של הדורות הקודמים, ומשם לשוב ולהעריך את אמריקה עצמה. בין הניסים שחוללה אמריקה אפשר למנות את המחשב שבכף היד, מערכות הניווט המדברות, ואת חיסוני ה־mRNA שהצילו מיליוני חיים וסייעו להביס את מגפת הקורונה. אולם יותר מכל, מה שהדור הצעיר המיואש של ימינו - בארצות הברית, במערב וגם בישראל - זקוק לשמוע הוא שרבות מן הבעיות שנראו בשנת 1976 כבלתי פתירות לחלוטין, נפתרו מאז עד כדי כך שכמעט נשכחו.
בשנת 1976 חששו האמריקנים מהשמדה גרעינית בידי ברית המועצות. רובם עישנו כמו קטרים, נחנקו מערפיח, וסרטן או התקף לב נתפסו כמעט תמיד כגזר דין מוות. ג'ורג' וולד, חתן פרס נובל ופרופסור בהרווארד, חזה כי עד שנת 2000 תושמד הציוויליזציה בשל פיצוץ אוכלוסין, זיהום סביבתי או מלחמה גרעינית.
אלא שב־1991 התמוטטה ברית המועצות. תוחלת החיים בארצות הברית עלתה מ־72.8 שנים לכ־79 שנים. רק 11 אחוזים מהאמריקנים מעשנים כיום, לעומת כ־40 אחוזים אז, כאשר עישון פסיבי נאסר בברים, במטוסים ובמקומות עבודה סגורים. פליטות מזהמי האוויר פחתו בכ־70 אחוזים. ריכוזי העופרת באטמוספרה צנחו בכ־98 אחוזים. הגשם החומצי כמעט נעלם. החור העצום בשכבת האוזון הולך ונסגר. שיעור התמותה מהתקפי לב ירד בכ־89 אחוזים, ושיעור התמותה מסרטן ירד בכשליש.
אמנם פריצות הדרך המדעיות הובילו את השינוי, אך ההישגים הללו חייבו גם מנהיגות פוליטית ותרבותית אמיצה, יצירתית ונחושה. בשנת 1976 הגדיר המגזין Time את המאבק בעישון בכותרת: "להילחם באש באמצעות זעם". וכאשר האמריקנים הפנימו את הסיסמה "Every Litter Bit Hurts" - "כל פיסת אשפה פוגעת" - כמות האשפה בצדי הדרכים צנחה ב־61 אחוזים, השלכת בקבוקי זכוכית פחתה ב־86 אחוזים, ואיסוף גללי כלבים הפך לנורמה אזרחית מובנת מאליה.
לרגל חגיגות ה־250 אני מפרסם, יחד עם דייוויד סוויסה, המו"ל והעורך הראשי של Tribe Media ושל Jewish Journal, ספר אלקטרוני בשם 250 סיבות להודות לאמריקה . ברשימה שלנו משתלבים זה בזה הרעיוני והפוליטי, הטכנולוגי והחברתי, הכלכלי והתרבותי לרגל שנת ה־250 לארצות הברית: לחגוג את "ארצות הברית של האפשרויות" - כדי לעורר בנו השראה
בדומה לישראל, גם ארצות הברית לא הייתה מגיעה להישגיה המדעיים והכלכליים אלמלא נהנתה מן החירויות הפוליטיות, היציבות החברתית, התמריצים הקפיטליסטיים להצלחה, ובעיקר - מן התקווה - המאפיינים את שתי המדינות.
זו גם הסיבה שבספרי החדש מטעם JPPI המדריך החיוני לשותפות ארצות הברית-ישראל - מהדורת שנת ה־250, אני מסרב להיכנע לייאוש. אני מתאר את המשברים והחיכוכים שליוו כמעט כל נשיא אמריקני מאז 1948 ביחסיו עם ישראל, אך גם את הערכים המשותפים והאינטרסים האסטרטגיים שהמשיכו לשזור את שתי המדינות זו בזו. ישראל היא בעלת ברית יוצאת דופן של אמריקה: בעלת ברית שיודעת להגן על עצמה בעצמה (DIY - Defend It Yourself), ובו בזמן גם בעלת ברית שמעניקה לארצות הברית תשואה גבוהה על השקעתה (ROI - Return on Investment).
ישראלים ואמריקנים צריכים לחגוג את שנת ה־250 של ארצות הברית ולהרים כוסית לשותפות המיוחדת שממשיכה להתקיים גם בעידן של מחלוקות ומתחים. ובעיקר, עלינו להעריך את שתי המדינות כארצות שבהן אנו ממשיכים להפוך את הבלתי אפשרי לא רק לאפשרי, אלא לשגרתי - פעמים רבות דווקא בזכות אזרחינו האחרים, ולעיתים אף הודות ליריבינו, ולא למרות קיומם.
הכותב הוא היסטוריון של נשיאי ארצות הברית ועמית בכיר בתחום המחשבה הציונית במכון למדיניות העם היהודי (JPPI) בירושלים. לרגל שנת ה־250 לארצות הברית הוא מפרסם, יחד עם דייוויד סוויסה, את הספר "250 סיבות להודות לאמריקה", וכן את "המדריך החיוני לשותפות ארצות הברית-ישראל - מהדורת שנת ה־250" מטעם JPPI.