בראיון לערוץ 7 אמר הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר כי הפגישה בינו לבין האפיפיור יוחנן פאולוס השני הייתה בעלת חשיבות רבה. בפגישה נדונו בעיית האנטישמיות באירופה, השבויים והנעדרים של ישראל וכן עניין יציאה במאבק משותף נגד הטרור. השתתפו בה שני הרבנים הראשיים לישראל, הרב שלמה עמר והרב יונה מצגר.
הרב מצגר ציין כי האפיפיור גילה אליהם יחס מיוחד, שהתבטא בין היתר גם במתן רשות להכניס צוות גדול כולל צלמים. הדבר עומד בניגוד לכללי פרוטוקול הטקסים הנהוג, לדבריו, במשך מאות בשנים.
הוא ציין כי ביקור מעין זה אינו נושא בחובו הבטחות או הישגים מיידיים, וזאת מפני שהוותיקן הוא מוסד שהכל בו "נטחן" ונרשם ועובר מערכת של ועדות, יועצים ופרלמנטים. לדבריו, את משמעותה והשלכותיה של הפגישה עם האפיפיור חש כאשר זמן קצר לאחריה התקשר אליו רבה של ורשה.
הוא סיפר, אומר הרב מצגר, כי מיד לאחר שידור המפגש עם האפיפיור בטלוויזיה התקשרו אליו עשרות פולנים שהיו בעברם אנטישמים והיו שותפים בשואה לרצח יהודים, וביקשו להתוודות בפניו. הרב של ורשה הסביר לפונים כי אינו כומר מוודה אך אחד מהם עמד על דרישתו והוסיף כי אינו מוצא מנוחה לנפשו וכי אינו ישן בלילות. בהגיעו אל הרב, מספר הרב מצגר, סיפר כי בהיותו בן 11 חזר דודו מהצבא לבוש מדים וביקש להתפאר בנשקו ולהדגים כיצד משתמשים בו. לשם כך הוציא 50 יהודים וירה בהם, "פשוט לשם ספורט".
הילד בן ה 11 טמן את הנרצחים בבור באדמה וכיסה אותם. שישים שנה שתק ולא סיפר את הסיפור לאיש, אומר הרב מצגר ומוסיף כי לאחר השידור שבו נראה האפיפיור מכנה את הרבנים הראשיים "אחיי הבכורים", ומפגין יחס של כבוד אליהם, הרגיש אותו פולני כי עליו לעשות מעשה. הוא התקשר לרב ואמר כי חטא לאלוקים, וכי מכיוון שהוא כבר בן 72 הוא אינו רוצה להגיע לשמים בעודו נושא על מצפונו חטא שכזה. לכן הבטיח לרב להראות לו את המקום שבו טמונים אותם 50 יהודים שאיש אינו יודע על קבורתם. כדי לכפר על חטאו ביקש לעסוק בעצמו בסיוע לרב או לחברה קדישא בהעברתם של גופות היהודים לקבר ישראל.
הרב מצגר הוסיף כי נושא נוסף שהיה אפשר להזכירו רק ברמז הוא היעלמותה של מנורת הזהב, שהאירה בבית המקדש. לדבריו, נמסר להם כי אם יוזכר הנושא עלולה הפגישה "להתפוצץ".
הרב מצגר מציין כי באשר לגורל המנורה ישנן שלוש דעות. אחת מהן אומרת כי ברברים התיכו אותה כדי להכין ממנה טבעות. לעומת זאת ישנה דעה האומרת כי כדי למנוע את נפילתה של המנורה לידי הברברים טמנו כמרים את כל כלי המשכן בשק והטביעו אותו במקום מסוים בנהר של רומא, וכי המקום מסומן במפה.
הרב מצגר מציין כי בניסיון לאתר את השק השקיעה עיריית רומא מיליוני דולרים. דעה נוספת, "עקשנית" אף היא, אומרת כי מתנהל מו"מ ממושך לרכישתה, וכי מיליונר יהודי כבר הציע 16 מיליון דולרים למטרה זו. על פי דעה זו, הוא מוסיף, הדיון הוא על גובה התשלום.
הרב מצגר ציין כי האפיפיור גילה אליהם יחס מיוחד, שהתבטא בין היתר גם במתן רשות להכניס צוות גדול כולל צלמים. הדבר עומד בניגוד לכללי פרוטוקול הטקסים הנהוג, לדבריו, במשך מאות בשנים.
הוא ציין כי ביקור מעין זה אינו נושא בחובו הבטחות או הישגים מיידיים, וזאת מפני שהוותיקן הוא מוסד שהכל בו "נטחן" ונרשם ועובר מערכת של ועדות, יועצים ופרלמנטים. לדבריו, את משמעותה והשלכותיה של הפגישה עם האפיפיור חש כאשר זמן קצר לאחריה התקשר אליו רבה של ורשה.
הוא סיפר, אומר הרב מצגר, כי מיד לאחר שידור המפגש עם האפיפיור בטלוויזיה התקשרו אליו עשרות פולנים שהיו בעברם אנטישמים והיו שותפים בשואה לרצח יהודים, וביקשו להתוודות בפניו. הרב של ורשה הסביר לפונים כי אינו כומר מוודה אך אחד מהם עמד על דרישתו והוסיף כי אינו מוצא מנוחה לנפשו וכי אינו ישן בלילות. בהגיעו אל הרב, מספר הרב מצגר, סיפר כי בהיותו בן 11 חזר דודו מהצבא לבוש מדים וביקש להתפאר בנשקו ולהדגים כיצד משתמשים בו. לשם כך הוציא 50 יהודים וירה בהם, "פשוט לשם ספורט".
הילד בן ה 11 טמן את הנרצחים בבור באדמה וכיסה אותם. שישים שנה שתק ולא סיפר את הסיפור לאיש, אומר הרב מצגר ומוסיף כי לאחר השידור שבו נראה האפיפיור מכנה את הרבנים הראשיים "אחיי הבכורים", ומפגין יחס של כבוד אליהם, הרגיש אותו פולני כי עליו לעשות מעשה. הוא התקשר לרב ואמר כי חטא לאלוקים, וכי מכיוון שהוא כבר בן 72 הוא אינו רוצה להגיע לשמים בעודו נושא על מצפונו חטא שכזה. לכן הבטיח לרב להראות לו את המקום שבו טמונים אותם 50 יהודים שאיש אינו יודע על קבורתם. כדי לכפר על חטאו ביקש לעסוק בעצמו בסיוע לרב או לחברה קדישא בהעברתם של גופות היהודים לקבר ישראל.
הרב מצגר הוסיף כי נושא נוסף שהיה אפשר להזכירו רק ברמז הוא היעלמותה של מנורת הזהב, שהאירה בבית המקדש. לדבריו, נמסר להם כי אם יוזכר הנושא עלולה הפגישה "להתפוצץ".
הרב מצגר מציין כי באשר לגורל המנורה ישנן שלוש דעות. אחת מהן אומרת כי ברברים התיכו אותה כדי להכין ממנה טבעות. לעומת זאת ישנה דעה האומרת כי כדי למנוע את נפילתה של המנורה לידי הברברים טמנו כמרים את כל כלי המשכן בשק והטביעו אותו במקום מסוים בנהר של רומא, וכי המקום מסומן במפה.
הרב מצגר מציין כי בניסיון לאתר את השק השקיעה עיריית רומא מיליוני דולרים. דעה נוספת, "עקשנית" אף היא, אומרת כי מתנהל מו"מ ממושך לרכישתה, וכי מיליונר יהודי כבר הציע 16 מיליון דולרים למטרה זו. על פי דעה זו, הוא מוסיף, הדיון הוא על גובה התשלום.