משרד הבריאות פרסם הבוקר (חמישי) את דוח מניעת הזיהומים השנתי לשנת 2025, המציג תמונת מצב מורכבת במיוחד של הרפואה הציבורית בישראל.
מצד אחד, הדוח מביא עמו בשורה מצילת חיים דרמטית: הודות לתוכניות לאומיות והקפדה על נהלים, נמנעו בשנה שעברה כ-1,319 מקרי מוות של מאושפזים כתוצאה מזיהומים נרכשים בבתי החולים.
מצד שני, השנה החולפת הציבה אתגר חסר תקדים בפני המערכת. הלחימה והצורך להעביר מחלקות שלמות, חולים מונשמים ופגים אל תוך מרחבים תת-קרקעיים מוגנים ומקלטים, הקשו בצורה ניכרת על היכולת לשמור על סטריליות ולמגר את סיכוני ההידבקות.
הדוח בדק שני מדדים קריטיים במחלקות הטיפול הנמרץ, המהוות את קו ההגנה הרגיש ביותר עבור החולים הקשים ביותר. במדד אלח הדם, המצטיינים בשיעורי זיהום נמוכים הם בית החולים האנגלי בנצרת, לניאדו, המרכז הרפואי שמיר וסורוקה, בעוד שבתחתית הרשימה נמצאים שערי צדק, בילינסון, שיבא, הדסה עין כרם ומאיר.
במדד זיהומי הדם הקשורים לצנתר מרכזי, נרשמו אפס מקרים בבתי החולים האנגלי, סורוקה, קפלן, פוריה, יוספטל, המרכז הרפואי לגליל ובני ציון. גם שמיר, איכילוב, העמק, הלל יפה, לניאדו וכרמל שמרו על שיעורים נמוכים. מנגד, הדסה עין כרם רשם את הנתון הגרוע בארץ במדד זה, ומעט מעליו עומדים מאיר, מעייני הישועה, בילינסון, רמב"ם, שערי צדק והמרכז הרפואי השרון.
בעוד שבמחלקות המבוגרים נרשמת מגמת שיפור עקבית לאורך השנים, במשרד הבריאות מביעים דאגה עמוקה מהמצב בפגיות ברחבי הארץ, שם הגרפים דורכים במקום והיעד הלאומי הנוקשה רחוק מהשגה בחלק מהמוסדות. הפגיות שהציגו אפס זיהומים הן וולפסון, הלל יפה, המרכז הרפואי לגליל, בני ציון, העמק, כרמל, זיו, פוריה ולניאדו.
הפגיות המשתרכות מאחור עם חריגות קשות מהתקן הן בתי החולים בנצרת, ולצידם בתי חולים ממשלתיים גדולים ומרכזיים כמו רמב"ם, ברזילי, שמיר והדסה עין כרם.
המדד האחרון שנבדק הוא שיעור הזיהומים הנרכשים בדרכי השתן בקרב מאושפזים במחלקות הפנימיות. המצטיינים בבתי החולים הגדולים והבינוניים הם הדסה הר צופים, המובילה במדד זה, ואחריה מאיר, וולפסון, ברזילי ולניאדו. בתי החולים הקטנים יוספטל, האנגלי בנצרת ובית חולים המשפחה הקדושה בנצרת רשמו אפס מקרים לחלוטין. הציון הנמוך ביותר במדד זה ניתן לבתי החולים קפלן, שערי צדק, המרכז הרפואי לגליל ושיבא תל השומר, שמיקומו אותם בתחתית הרשימה הלאומית.
פרופסור יהודה כרמלי, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים במשרד הבריאות, הסביר: "המלחמה אילצה את המוסדות הרפואיים לטפל ממרחבים מוגנים, דבר שהקשה מאוד על היכולת למגר את הסיכון לזיהום. במספר מצומצם של בתי חולים ראינו ממש שדברים יצאו משליטה והייתה התפשטות נרחבת של חיידקים. הבעיה היא שההתפשטות הזו מתגלה לעיתים קרובות רק בדיעבד, לאחר היציאה מהמתחמים הממוגנים והחזרה למחלקות הרגילות".