שופטי בית המשפט העליון קבעו אחר הצהריים (חמישי) בפסק דין דרמטי שהתקבל פה אחד כי על הכנסת לקיים בחירות חוזרות על מבקר המדינה.
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, שכתב את פסק הדין קבע כי "בסבב ההצבעה השני נפל פגם מהותי במישור חשאיות ההצבעה".
סולברג הציע ליתר חברי ההרכב - נשיא העליון יצחק עמית והשופטות דפנה ברק ארז, רות רונן וגילה כנפי שטייניץ, להפוך את צו הביניים שהוצא נגד מינויו של ראבילו לצו מוחלט ולחייב בחירות חדשות.
בפסק הדין קבע סולברג כי חשאיות ההצבעה אינה זכות אישית שעל חבר הכנסת רשאי לוותר עליה, אלא דרישה החלה על הליך הבחירה כולו. לדבריו, תיעוד ההצבעה באמצעות סרטוני וידאו פוגע בחשאיות, עלול להפעיל לחץ על חברי כנסת אחרים ופוגע בעצמאות שיקול דעתם.
"המשיבים לא הציגו, הלכה למעשה, כל טיעון פרשני שיש בו כדי להבהיר כיצד הצבעה המתועדת באמצעות סרטוני וידאו מתיישבת לשיטתם עם המונח 'הצבעה חשאית' שבחוק היסוד ובחוק מבקר המדינה", כתב.
השופטים ציינו כי לפחות שישה חברי כנסת תיעדו את הצבעתם באופן שהפר את עקרון החשאיות. לנוכח העובדה שראבילו נבחר בפער של ארבעה קולות בלבד, נקבע כי קיימת אפשרות ממשית שהפגם השפיע על תוצאות הבחירה, ולכן יש לבטל את סבב ההצבעה השני.
"עינינו הרואות, כי חוק היסוד, כמו גם חוק מבקר המדינה, מכוון את הוראת החשאיּות להצבעה עצמה. לא על זכות לחשאיות דיברה הלשון, כי אם על 'הצבעה חשאית'; ההצבעה, החשאיּות - זו בזו כרוכות... הפרת חשאיות ההצבעה על-ידי חבר כנסת - או כבמקרה דנן, כמה חברי כנסת - משליכה ישירות על עצמאות ההצבעה של חברי הכנסת האחרים; גם על חשאיותה. רוצה לומר, 'ויתור' של חבר הכנסת על חשאיות ההצבעה, יכול להביא לפגיעה בחשאיות ההצבעה של חבריו. בהצבעה חשאית, גלומה האוטונומיה של הבחירה החופשית, משוחררת מלחץ חיצוני או מחשש, ישיר או משתמע, כי יבולע לו, לחבר הכנסת, אם יצביע כך או אחרת".
בפסק הדין הודגש כי על הכנסת להשלים את הליך בחירת מבקר המדינה בהקדם האפשרי ובהתאם להוראות הדין. עוד צוין כי מן הראוי שהכנסת תסדיר באופן ברור את כללי ההצבעה החשאית כדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד.
ההכרעה מגיעה יממה לאחר שבית המשפט הוציא צו ביניים שהורה על הקפאת כניסתו של ראבילו לתפקיד עד למתן פסק הדין. בהחלטה צוין כי הצו נועד לשמר את המצב הקיים עד להכרעה בעתירות, על רקע סיום כהונתו של מבקר המדינה היוצא, מתניהו אנגלמן.
בבחירות לתפקיד מבקר המדינה התמודדו זה מול זה עו"ד מיכאל ראבילו, מועמד הקואליציה, ושופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון. לאחר בחירתו של ראבילו הצטרף אלרון לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הליך הבחירה, וטען כי סבב ההצבעה השני בכנסת היה בלתי חוקי בשל הפגיעה בעקרון החשאיות. הוא ביקש מבית המשפט לקבל את העתירות, להורות על ביטול ההצבעה ולהקפיא את כניסתו של ראבילו לתפקיד עד להכרעה.
יו"ר הציונות הדתית שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב: "מפלגת בג"ץ ממשיכה בכל הכוח בקמפיין הסיכול הממוקד נגד המחנה הלאומי תוך רמיסת הדמוקרטיה, הכנסת והממשלה, זריעת כאוס ודחיפה למשבר חוקתי ולמלחמת אחים. התשובה לעריצות בג"ץ היא אחת: ניצחון ענק בקלפי והשלמת הרפורמה המשפטית".
שר התקשורת שלמה קרעי, קרא להתעלם מפסיקת בג"ץ וקרא לעו"ד ראבילו להגיע למשרד מבקר המדינה ולהיכנס לתפקידו "באופן מיידי".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיב: "אלו שבחרו את עצמם, בניגוד לחוק, פוסלים את בחירתה החוקית של כנסת ישראל. בג"צ רומס את הכנסת, בהתנהלות אנטי דמוקרטית פרועה שכבר הפכה לשגרה. המשימה החשובה ביותר שלי בקדנציה הבאה, תהיה רפורמה משפטית מקיפה. לא אתפשר על גרם".
סגן השר אלמוג כהן הגיב: "זוהי שעת מבחן. בג"צ שמבטל את תוצאות בחירת מבקר המדינה- יבטל גם את תוצאות הבחירות המרכזיות. אני קורא לחבריי, לנהוג כמוני, ולא לקיים את פסיקת בג"צ בראשות השופט המושחת יצחק עמית".
חברת הכנסת טלי גוטליב, זעמה על ההחלטה: "עד כאן! בג"ץ עשה טעות אחת יותר מדי! אסור לקיים בחירות חוזרות למבקר המדינה. הכנסת אמרה את דברה ובחרה מבקר מדינה". לדברי גוטליב, "לא נבחר שנית מבקר מדינה. המשמעות שלאזרחי ישראל בחסות בגץ לא יהיה לאן לפנות. הפעם זה בידיים של הכנסת. כנסת שמכבדת את עצמה לא מכניעה את עצמה לפסק דין בזוי של בג"ץ". ח"כ חנוך מיליביצקי הצטרף לביקורת, כשציין כי "זה רק הפרומו למה שהם מתכוונים לעשות בבחירות הכלליות".