טקס הנחת אבן הפינה למרכז מורשת עטרות נערך היום (ראשון) במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המורשת עמיחי אליהו וראש עיריית ירושלים משה ליאון.
מרכז המורשת עתיד לקום במבנה ההיסטורי של שדה התעופה עטרות, במסגרת המהלכים לציון 50 שנה למבצע אנטבה.
על פי משרד המורשת, המרכז יוקדש לסיפור התעופה הישראלית ולהתפתחות ההתיישבות באזור, וישלב את סיפורו ההיסטורי של שדה התעופה עטרות.
שר המורשת, עמיחי אליהו, אמר בטקס "אנחנו חונכים היום בעטרות משכן של רוח, בית מורשת שנועד להזכיר לנו מי אנחנו, ומניין אנו שואבים את כוחנו לעמוד אל מול אתגרי השעה. הרוח שמתבטאת בעטרות, רוח גבורה, חלוציות וחדשנות היא אותה רוח איתנה שהובילה אותנו גם למבצע אנטבה, שם הפגינה מדינת ישראל, כנגד כל הסיכויים, גבורה עילאית ומסירות נפש. רק מי שמחובר אליה יכול לעמוד ברוחות הזמן אל מול האתגרים".
ראש הממשלה נתניהו אמר כי מדובר ברגע מרגש. "בעטרות אנחנו מחזירים עטרה ליושנה. אני תמיד אומר: בחיים הציבוריים צריך שיהיה לך מצפן. המצפן מורה על דרך, על אידיאולוגיה. ביסודו של דבר, המצפן מצביע על הכיוון הרצוי. במקרה שלנו: צפונה.
אינני מתכוון רק לצפון הארץ, שאנו נחושים להחזיר אליו את הביטחון והשגשוג והפריחה. במעמד זה אני מתכוון לצפון ירושלים, כאזור בעל חשיבות עצומה להתפתחות הבירה - התפתחות בירתנו ירושלים המאוחדת שלא תחולק יותר. זה דורש גם התחייבות בלב, אבל גם פעולות במעש. הממשלה שלנו שומרת מכל משמר על ירושלים בריבונות ישראל", הוסיף נתניהו.
לדבריו "רבים מאיתנו זוכרים את שדה-התעופה הקטן שפעל פה, בעטרות, במשך עשרות שנים. אני השתמשתי בו פעמים רבות, זה לא היה בדיוק נמל-התעופה JFK בניו יורק, או הית'רו בלונדון, אבל למרות זאת, מטוסים המריאו ונחתו בעטרות.
כיוון שהיום הזה הוא גם יום הזיכרון לחוזה מדינתנו - הרצל, אני רוצה לציין שהרצל היה עד, בדיוק בתקופה בה הוא פעל, לניצנים של התפתחות התעופה. ממש שנה לפני פתירתו טס המטוס הראשון. הוא אפילו כתב סיפור עתידני - על 'ספינת האוויר המונחית'. הוא ראה בעיני נפשו את התעבורה האווירית כסמל למדינת היהודים, שתקום ותפרוש את כנפיה לעיני כל. וזה בדיוק מה שקרה".
נתניהו ציין כי "התעופה האזרחית והתעופה הצבאית בישראל התפתחו לאורך השנים בצעדי-ענק. אנחנו רואים זאת במלחמת התקומה, שביססה את העליונות האווירית שלנו בשמי המזרח התיכון. בעצם שקנתה לחיל האוויר שלנו מוניטין עולמי. הכירו בו לפני כן, אבל אחרי עם כלביא ושאגת הארי, כל העולם יודע איזו עוצמה אווירית, איזה טייסים גיבורים, איזה צוותי קרקע יש למדינת ישראל".
הוא הזכיר את מבצע יונתן בו נהרג אחיו. "עוד הרבה לפני מלחמת התקומה היו לנו הישגים מזהירים. אנחנו מציינים בימים אלה 50 שנה ל'מבצע יונתן'. הפעולה ההירואית של צה"ל לחילוץ בני עמנו שנחטפו לאנטבה באוגנדה - הפעולה הזאת הממה את העולם כולו. לוחמינו פרצו בסערה אל הטרמינל באנטבה, שבו החזיקו המחבלים בבני-הערובה. נאמר לי שהייתה כוונה לעשות תרגיל מודל פה, כיוון שהמגדל פה דומה לא מעט למגדל בשדה התעופה באנטבה. אבל החשש היה שכיוון שיש אנשים מסביב, הדבר הזה יחשוף את התוכניות שלנו שהיו צריכות להישמר בסוד כדי להבטיח את הצלחת המבצע.
המבצע אכן צלח. כוחותינו חיסלו - בתוך דקות - את החוטפים, ושיחררו את החטופים. אחינו הבכור יוני - מפקד סיירת מטכ"ל, סגן-אלוף יונתן נתניהו ז''ל - נפל בפעולה כשהוא בראש הכוח. החלק של לוחמי-החילוץ ב'מבצע יונתן' ייזכר לעד - ובאותה מידה תיזכר גם תרומתו המשמעותית של חיל האוויר להצלחת המשימה".
נתניהו שחזר כי "הרמטכ"ל דאז, שר הביטחון דאז, וגם ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, רצו לשמוע את הדברים של שני אנשים - של מפקד כוחות החילוץ בפועל - של יוני, פרס שאל אותו: זה אפשרי? והוא אמר: בהינתן הפתעה זה אפשרי, ואני מאמין שנצליח. הם רצו לשמוע גם את דבריו של בני פלד, שהיה מפקד חיל האוויר. הוא אמר את אותו הדבר. ושני האנשים האלה - על הקרקע ועל האוויר, בעצם נתנו לממשלה את הביטחון להוציא לפעול את המבצע הזה שהיה נראה בלתי אפשרי.
ארבעה מטוסי 'הרקולס' הטיסו את הכוח הצה"לי ללב אפריקה - במרחק של כמעט 4,000 ק''מ מישראל, ובמשך למעלה משבע שעות. שבע שעות הלוך, ושבע שעות חזור. טייסינו האמיצים הנחיתו את המטוסים באנטבה למרות מזג האוויר הקשה. הם עשו זאת בהפתעה, מבלי שהחיילים האוגנדים ששמרו על שדה-התעופה שמו לב למתרחש. במקביל ל'הרקולסים' טסו באזור שני מטוסי 'ראם' - לצורכי תיאום, שליטה וטיפול רפואי. 'מבצע יונתן' רומם את שמה של ישראל בין האומות - כמדינה קטנה עם תעוזה ענקית: להבטיח את ניצחון האור על החושך".
"סיפור המבצע, על הקרקע ובמרומי הרקיע, יונצח במרכז המורשת שנקים כאן בעטרות", ציין נתניהו והוסיף "אני רוצה לחדד: כפי שגבורת לוחמינו במלחמת התקומה נשענת על גבורת לוחמינו באנטבה, כך גבורת אנטבה יונקת מגבורת הדורות הקודמים. וכך גבורת הדורות הבאים תינוק מגבורת לוחמינו במלחמת התקומה. דור הניצחון - דור הגבורה".
נתניהו ביקש להעלות על נס את גיבורי ההתיישבות בעטרות - ב-28 השנים שקדמו להקמת המדינה. "מתיישבי עטרות השקיעו מאמץ יום-יומי כביר: קומץ מגינים יהודים - אל מול ריכוז ערבי גדול ועוין. תחת שלטון המנדט הבריטי, הם פיתחו ענפים כלכליים: ייצור חלב, מטעים, חציבה. הם עמדו איתן בפני המתקפות החוזרות ונשנות של מבקשי נפשנו - מבקשי נפשם, כי רצו להרוג אותם, עד שכלו כל הקיצים, ובהינתן פקודת הפינוי במלחמת העצמאות הם עזבו את מקום.
אבל אנחנו חזרנו לכאן במלחמת ששת הימים. אני עדיין זוכר את המסע שלי בטירונות צנחנים, מאזור מודיעין לטפס על ההר והגענו לכאן. הסתכלתי על המקום הזה בדרך לכותל, וחשבתי - הינה חזרנו. אני אומר לכם שזה מה שחשבתי. חשבתי שאנחנו מחזירים עטרה ליושנה. וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. על אדמות המושב המקורי - המוצב הצפוני של ירושלים - קם פארק תעשייה משגשג שמעסיק אלפי עובדים, יהודים וערבים כאחד. ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנוגע לפיתוח עטרות: כראש ממשלת ישראל הייתה לי הזכות לאשר את הקמתה של שכונת הר חומה, ובהמשך את שכונת גבעת המטוס, בדרום ירושלים. המצפן הראה אז דרום. הרש"פ רצתה להמשיך מבית לחם לתוך ירושלים ולבתר את העיר. ואנחנו בנינו את הר חומה ואת גבעת המטוס. אנחנו מרחיבים אותם היום כדי להבטיח את שלמות ירושלים", סיכם.
ראש העיר ירושלים, משה ליאון, סיכם: "ירושלים היא עיר שבה ההיסטוריה אינה רק זיכרון, אלא מצפן לעתיד. הקמת מרכז המורשת בעטרות תחבר בין סיפורי החלוציות, התעופה ומבצע יונתן, ותבטיח שערכי האומץ, הערבות ההדדית ואהבת הארץ ימשיכו לעבור גם לדורות הבאים. זו חובתנו לשמר את המורשת הלאומית ולהפוך אותה לחוויה חיה, משמעותית ומחנכת עבור כל ילדה וילד בישראל."